הריבית נעצרה, מחירי הדירות יורדים והנפט מזנק: השבוע הסוער בכלכלה

בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית ללא שינוי, האינפלציה בישראל נותרה נמוכה ומחירי הדירות ממשיכים לרדת. במקביל, שוקי העולם מתמודדים עם ירידות במניות הטכנולוגיה, התייקרות הנפט וחשש מחזרת האינפלציה. אלו האירועים הכלכליים המרכזיים של השבוע בארץ ובעולם.

השבוע הכלכלי בישראל ובעולם, שהסתיים ביום חמישי (22 באוקטובר), עמד בסימן של שתי מגמות מנוגדות: בישראל האינפלציה נותרה נמוכה יחסית והמשק ממשיך להתאושש, בעוד שבכלכלה העולמית נרשמת התגברות בלחצי המחירים, בעיקר בעקבות התייקרות האנרגיה.

במוקד השבוע עמדה החלטת הריבית של בנק ישראל, לצד נתונים חדשים על שוק הנדל"ן, תחזיות הצמיחה וההתפתחויות בבורסות העולם.

ביום רביעי הודיע בנק ישראל כי הריבית במשק תישאר ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הפחתות רצופות. המשמעות היא שגם ריבית הפריים תישאר ברמה של 4.75%, נתון שמשפיע על משקי בית רבים המחזיקים בהלוואות ובמשכנתאות.

ההחלטה התקבלה למרות נתוני האינפלציה המעודדים. מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, והאינפלציה השנתית הסתכמה ב-1.6% בלבד.

בבנק ישראל הסבירו כי למרות ההתמתנות בעליית המחירים, המתיחות הביטחונית וההתייקרויות בעולם מחייבות זהירות לפני הפחתת ריבית נוספת.

גם משוק הנדל"ן הגיעו השבוע נתונים מעניינים. לפי בנק ישראל, מחירי הדירות ירדו בחודשים יולי ואוגוסט ב-0.6%, ובחישוב שנתי נרשמה ירידה של 1.8%.

עבור רוכשי הדירות מדובר בנתון מעודד, אך חשוב לזכור שמחירי הנכסים עדיין גבוהים, והריבית ממשיכה להכביד על עלויות המימון.

במקביל, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, המושפע בעיקר משכר הדירה, המשיך לעלות בקצב שנתי של 3.8%. המשמעות היא שבעוד מחירי רכישת הדירות יורדים, עלויות המגורים של שוכרים רבים עדיין נמצאות במגמת עלייה.

בנק ישראל פרסם השבוע גם תחזית כלכלית מעודכנת, שלפיה התוצר הישראלי צפוי לצמוח ב-5.6% בשנת 2026 וב-7.5% בשנת 2027.

עם זאת, חלק משמעותי מהצמיחה החזויה נובע מפעילות ייצור של חברות ישראליות בחו"ל. כאשר מנכים פעילות זו, התחזית לצמיחת המשק המקומי מתונה יותר ועומדת על 3.4% השנה.

נתון נוסף שהציג הבנק נוגע לענף ההייטק: במהלך הרבעון השלישי גייסו חברות בענף כ-4.7 מיליארד דולר, סכום המעיד על המשך פעילות השקעות משמעותית.

בעוד שבישראל האינפלציה נותרה נמוכה, בארצות הברית ובאירופה התמונה שונה.

האינפלציה השנתית בארצות הברית הגיעה בספטמבר ל-3.7%, ובגוש האירו ל-3.8%. העלייה במחירים מגבירה את הלחץ על הבנקים המרכזיים, שנדרשים להתמודד עם התייקרויות מבלי לפגוע יתר על המידה בצמיחה.

אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא שוק האנרגיה. מחיר חבית נפט מסוג ברנט התקרב השבוע ל-110 דולר, על רקע המתיחות במזרח התיכון והחששות מפגיעה באספקה.

התייקרות הנפט עלולה להשפיע גם על הצרכנים בישראל, באמצעות מחירי הדלק, ההובלה ומוצרים מיובאים.

בשוקי ההון נמשכת התנודתיות, במיוחד במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית.

בשבוע המסחר שהסתיים ב-16 באוקטובר איבד מדד נאסד"ק כ-4.5%, בעוד שמדד S&P 500 ירד בכ-1.9%. הירידות שיקפו חששות מהשווי הגבוה של חברות הטכנולוגיה ומהשפעת הריבית על ההשקעות בענף.

מנגד, הבורסה בתל אביב הציגה באותו שבוע ביצועים חיוביים, עם עלייה של כ-4.5% במדד ת"א 35 וכ-5.5% במדד ת"א 90.

השבוע הסתיים עם תמונה כלכלית מורכבת. מצד אחד, בישראל ניכרים סימני התאוששות, האינפלציה נמוכה ומחירי הדירות מתמתנים. מצד שני, הריבית עדיין מכבידה על הציבור וההתייקרויות בעולם עלולות להשפיע גם על המשק המקומי.

בשבועות הקרובים יעקבו המשקיעים והצרכנים אחר מחירי האנרגיה, שער הדולר והחלטות הבנקים המרכזיים. השאלה המרכזית היא האם ישראל תוכל להמשיך ליהנות מאינפלציה נמוכה, גם כאשר המחירים בעולם שוב מתחילים לטפס.