אחד הרגעים המרגשים ביותר בקליניקה הוא הרגע שבו המתאמנת מצליחה לנהל דיאלוג פנימי אמיתי ועמוק עם הגרסה השלמה של עצמה. ציפי הגיעה לפגישה כשהיא מתמודדת עם אתגר מוכר: יום שבו העומס העסקי מרקיע שחקים, והפחד "לא להספיק" מנסה לדחוף אותה חזרה לתסריט הישן של ריצה מתישה ומאבק בשיניים.
"ציפי", אמרתי לה, "בואי נפתח עכשיו שולחן ונקיים שיחה פתוחה עם ה'אני' העתידית שלך".
עזרתי לציפי לעצום עיניים לרגע, להיכנס לנעליה של ה'אני' העתידית, ולדבר בגוף ראשון. שאלנו יחד: "מה הטריגר המרכזי שמעורר בך לחץ? ואיך ה'אני' העתידית מגיבה אליו באמת?"
ציפי, מתוך חיבור עמוק לדמות העתידית שלה, נשמה לרווחה ואמרה בקול בטוח: "כשיש לי עומס עצום בעסק, ה'אני' הנוכחית שלי נכנסת לבהלה שאם לא אספיק הכל היום - העסק יקרוס. אבל ה'אני' העתידית שלי יודעת ששקט פנימי ואנרגיה נכונה קודמים לכל. היא קודם כל דואגת לעצמה, נושמת, מניחה את מה שלא דחוף, ורק מתוך חיבור ושמחה חוזרת לפעול בקצב מדויק".
השיחה הזו משנה את כל התמונה. אנחנו לומדות שפעולה אמיתית לא צריכה לבוא מתוך לחץ ומאמץ מתיש, אלא מתוך חיבור לתדר של שמחה, אמונה וביטחון פנימי עמוק. זוהי תנועת חיים אמיתית - כזו שבה העסק צומח, ואת נשארת בחיבור מלא לעצמך.
