בית כנסת באורך כ־12 מטרים ובמשקל של כ־100 קילוגרמים מרחף באוויר בוונציה, ולא מדובר בהדמיה או בתמונה שעברה עיבוד דיגיטלי. המיצב יוצא הדופן מתרומם באמצעות הליום ונועד להמחיש את הזהות היהודית ואת חיי היהודים בתפוצות לאורך הדורות.
את המיצב יצרה האומנית הרב תחומית היהודייה אוקראינית אנה קמישאן, בת 34, המתגוררת כיום בלונדון. היצירה הוכנה עבור הביתן "יידישלנד", פרויקט אמנות עצמאי הפועל במסגרת הביאנלה בוונציה ועוסק בין היתר בתרבות היידיש, בהגירה ובגלות.
המיצב נקרא "נאבאט'לה" (Nabatele). שמו משלב את המונח הרוסי אוקראיני "Nabat", שמשמעותו אזעקה או פעמון אזהרה בשעת סכנה, עם הסיומת היידית "ele", שמעניקה למילה משמעות מרוככת יותר.
מאחורי המראה המרשים עומד גם אתגר הנדסי מורכב. בית הכנסת המרחף מורכב מבלון העשוי יריעה רב שכבתית שנועדה למנוע את בריחת ההליום, מעטפת בד חיצונית שעליה מצויר המבנה ומערכת קשירה וייצוב המאפשרת להתמודד עם שינויים ברוח.
הדרך להעלאת המבנה לאוויר לא הייתה פשוטה. בתחילת הדרך תכננה קמישאן מיצב בגודל של כשני מטרים בלבד. בשנת 2024 הוצע הפרויקט לביתן, אך הוחלט שלא להציגו, בין היתר בשל החשש מהתגובות בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
בהמשך הצטרף למיזם המוזיאון היהודי במונטריאול, והצעה חדשה שהוגשה התקבלה. אלא שאז החל החיפוש אחר פתרון שיאפשר למבנה גדול כל כך להתרומם ולהישאר יציב באוויר.
לאחר שהתקשרות עם חברת הנדסה בריטית לא צלחה, פנתה קמישאן לחברה גרמנית המתמחה בחומרים המתאימים לשימוש בהליום. לדבריה, ההצעות הראשוניות הגיעו לסכום של כרבע מיליון אירו עבור שלב הפיתוח בלבד. את המעטפת החיצונית של המיצב ייצרה לבסוף חברה בספרד.
גם הרשויות בוונציה הציבו קשיים. לאחר שכבר התקבלו האישורים, נדרשה האומנית להעביר את המיצב למיקום אחר, ונקבע כי הוא לא יוכל לרחף מעל המים.
לאחר התכנון הממושך והקשיים ההנדסיים והבירוקרטיים, הצליח המיזם לצאת לפועל. בית הכנסת הענק התרומם באוויר והפך את רעיון הנדודים והקיום היהודי בתפוצות למיצב מוחשי שמרחף מעל הקרקע.
