בריטניה צפויה להחריף בחודשים הקרובים את משטר הסנקציות נגד ישראל. גורמים בכירים בממלכה אמרו לחדשות 12 כי בין האפשרויות הנשקלות נמצאת הטלת עיצומים על בנקים ישראליים שיסייעו לבנייה או יעניקו משכנתאות מעבר לקו הירוק. גם רשתות שיווק עלולות להיכלל בחבילת הצעדים.
גיבוש חבילת הסנקציות המורחבת צפוי להסתיים בתוך חצי שנה עד תשעה חודשים. המהלך מגיע על רקע העימות המדיני החריף בין המדינות, שפרץ בעקבות החלטת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד להטיל סנקציות חדשות בשל הבנייה באזור E1.
הצעדים הראשוניים שעליהם הכריזה בריטניה כוללים איסור על רכישת מוצרים מההתיישבות, הגבלות על יצוא נשק ועיצומים נגד גורמים המספקים שירותי מימון ובנייה ביהודה ושומרון.
סער הגיב בשורת צעדים חריפים
בתגובה להחלטות הבריטיות, הורה שר החוץ גדעון סער לסגור את הקונסוליה הבריטית בירושלים בתוך חודש. בנוסף, דרש מהנציגים הבריטיים במפקדה הבין לאומית בקריה לעזוב את ישראל בתוך שבוע.
הצעדים הישראליים כוללים גם את הוצאת הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבין לאומי לעזה בקריית גת, הפסקת פעילותו של צוות ההכשרה הבריטי לכוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים המעורבים בפעילות אנטי ישראלית.
גורמים בבריטניה מתחו ביקורת על תגובת ישראל, אך בירושלים הבהירו כי מדובר בצעד מידתי מול מדינה שהקצינה את הביקורת ואת צעדיה נגד ישראל.
סער דחה את טענותיו של מיליבנד בנוגע לבנייה באזור E1. לדבריו, המהלך הבריטי מנוגד לעובדות ההיסטוריות, פוגע בעשרות אלפי פועלים פלסטינים ומהווה התערבות בוטה ובלתי מקובלת במערכת הבחירות בישראל, שנועדה לשרת שיקולים פוליטיים פנימיים בבריטניה.
שר החוץ הדגיש השבוע כי ממשלת בריטניה מנהלת מדיניות חד צדדית ומפלה, המעודדת אנטישמיות ומתעלמת לחלוטין מתמיכת הרשות הפלסטינית בטרור. לדבריו, גם הרשות הפלסטינית לא תהיה חסינה מפני תגובה בעקבות מעורבותה במהלך.
סער חתם במסר תקיף לממשלות העולם: ישראל לא תיכנע ללחצים חיצוניים, וכל מדינה שתפעל נגד האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלה תעמוד מול צעדי תגובה נחרצים שיפגעו בהשפעתה באזור.
