למה יהודים אומרים תהילים בעת צרה? הסוד שמאחורי המזמור

ספר תהילים מלווה את עם ישראל בכל מצב ובכל תקופה. בשעות של שמחה והודאה, ברגעים של קושי וצער, בעת בקשת רפואה, פרנסה וישועה וגם כאשר הלב פשוט מבקש להתקרב אל הקב"ה - יהודים פותחים את מזמורי דוד המלך ושופכים את ליבם לפני בורא העולם.

לאורך הדורות הפליגו חז"ל וגדולי ישראל במעלת אמירת תהילים. בדבריהם מתגלה כי אין מדובר רק במילות תפילה מרגשות, אלא במזמורים שנאמרו ברוח הקודש, טומנים בתוכם סודות עליונים ומסוגלים לעורר רחמים, לפתוח שערים ולחבר את האדם לבוראו.

בזוהר הקדוש מובא כי השירות והתשבחות שאמר דוד המלך כוללות סודות ורזי חכמה עליונים, וכי כולן נאמרו ברוח הקודש ששרתה עליו.

דוד המלך לא חיבר את מזמוריו כדברי שירה רגילים. מזמורי התהילים נבעו ממדרגה רוחנית נשגבה, ולכן הם נושאים בתוכם עומק וסודות הרבה מעבר למשמעות הפשוטה של המילים.

זהו אחד היסודות להבנת מקומו המיוחד של ספר תהילים בעם ישראל: כאשר יהודי אומר את פסוקיו, הוא מתחבר למילים שנאמרו ברוח הקודש ונשמרו לדורות.

השל"ה הקדוש כתב דברים נפלאים על כוחם של מזמורי תהילים לחבר את האדם לבורא: "מי שחשקה נפשו לידבק בו יתברך ובשבחיו אז ידבק עצמו בספר תהילים".

עוד כתב כי אמירת תהילים נחשבת גם כתפילה וגם כעיסוק בתורה, ואף הביא במעלתה כי "כל האומר תהילים בכל יום כאילו קיים כל התורה כולה".

דווקא הפשטות של אמירת תהילים מאפשרת לכל יהודי לפתוח את הספר ולהתחבר. גם מי שאינו מסוגל באותו רגע להאריך בתפילות או בלימוד יכול לומר את מילותיו של דוד המלך ולהכניס את ליבו אל תוך הפסוקים.

הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא זיע"א, הרבה לדבר על מעלתה של אמירת תהילים ואמר כי יש בה סגולה מיוחדת וכי פסוקי התהילים "פועלים עצומות בשמים".

גם בדברי הרבי מליובאוויטש מובאת מעלתה הגדולה של אמירת תהילים, ובפרט כאשר היא נעשית בציבור ולמען כלל ישראל. בדבריו מוזכרים שפע של ברכה, הצלחה, ישועה וגאולה, הן בגשמיות והן ברוחניות.

במקום נוסף הובאו בשמו דברים עוצמתיים על פעולתם של המזמורים: אילו היינו יודעים את כוחם של פסוקי תהילים ואת פעולתם בשמי רום, היינו אומרים אותם בכל עת. מזמורי התהילים, נאמר שם, שוברים מחיצות ועולים מעלה עד שהם פועלים בחסד וברחמים.

תיאור מיוחד של ספר תהילים נמצא בדברי המלבי"ם בהקדמתו לספר. הוא מתאר אותו כמעין "בית קודש הקודשים" וכאוצר המכיל בתוכו תפילות, תחינות, הודאות ותהילות לכל מצב שהאדם עשוי לעבור בחייו.

צרה וישועה, צוקה ורווחה, היחיד והציבור - לכל אלה ניתן למצוא ביטוי בין מזמורי דוד המלך.

המלבי"ם מוסיף כי טמונים בספר גם "סגולות יקרות", "תרופות וסמי חיים" ואף "מפתחות אל שערי שמים".

המילים הללו מסבירות אולי מדוע דווקא ספר תהילים נעשה במשך הדורות לכתובת הטבעית של יהודי בשעת מצוקה. לא תמיד אדם יודע כיצד לנסח בעצמו את הכאב או את הבקשה, אבל דוד המלך כבר הניח בפיו את המילים.

גם רבי אלימלך מליז'נסק, בעל ה"נועם אלימלך", הפליג במעלתם של שירי דוד המלך וכתב כי הם נקראים "תהילים" משום שבכוחם לפעול גדולות.

בדבריו מובא כי מזמורי תהילים הם כמפתחות המתאימים להיכלות של רחמים, רפואה, ישועה ופרנסה, וכי יש בכוח אמירתם להגן מפגעים ולהמשיך ישועה.

בעל "יסוד יוסף" הזהיר שלא להקל ראש בקביעת שיעור יומי בתהילים. הוא ביאר את השם "מזמורים" גם מלשון חיתוך וזמירה, משום שבכוחם לכרות את הקליפות ולמנוע קטרוג, והוסיף כי על ידי אמירת תהילים באות הצלחות רבות לעולם.

החיד"א ציין סגולה מיוחדת לאמירת תהילים בחג השבועות, יום הסתלקותו של דוד המלך ע"ה.

לדבריו, דווקא ביום זה יש מעלה מיוחדת באמירת מזמוריו, והתהילות עולות לרצון ביתר שאת. בכך מתחברים ביום מתן תורה גם לתורתו ולשירתו של דוד המלך, נעים זמירות ישראל.

אולי אחד ההסברים היפים במעלת התהילים נמצא בדברי ה"ישמח ישראל".

דוד המלך היה קשור לנשמת כלל ישראל, ולכן ספר תהילים אינו מיועד לסוג מסוים של אנשים או למצב רוחני מסוים. כל יהודי, בכל דור ובכל מצב שבו הוא נמצא, יכול למצוא בתוך המזמורים את המילים השייכות דווקא אליו.

יש מזמור לאדם המבקש ישועה ויש מזמור למי שמבקש להודות. יש פסוקים של געגוע, של ביטחון, של תשובה ושל שמחה. יש בכי ויש שבח, פחד לצד תקווה, וגם אמונה עמוקה שהקב"ה נמצא עם האדם בתוך כל מה שעובר עליו.

וזו אולי אחת הסיבות לכך שספר תהילים מעולם לא עזב את ידיו של עם ישראל.

מאז ימי דוד המלך ועד ימינו, באותן מילים ממש התפללו דורות של יהודים. וכאשר יהודי פותח היום ספר תהילים ואומר עוד מזמור, הוא מצטרף לאותה תפילה עתיקה שממשיכה לעלות מדור לדור - מתוך אמונה, בקשה וציפייה לרחמי שמים.