
חדשות בריאות

מחקר שנערך במעבדה ההמטולוגית במרכז הרפואי איכילוב מצביע על אפשרות לצמצם בעתיד את מספר בדיקות הדם הנדרשות במסגרת בירור רפואי מורכב, באמצעות בינה מלאכותית ונתונים שכבר מתקבלים בבדיקות שגרתיות.
במחקר נבחנו 7,454 בירורים שנועדו לזהות לופוס אנטי קואגולנט, נוגדן עצמי הקשור לתסמונת אנטי פוספוליפידית. כמעט 90% מהבירורים הסתיימו ללא זיהוי הממצא, כאשר כל בירור כלל בממוצע כשבע בדיקות קרישה שונות.
על רקע הנתונים ניסו החוקרים לבדוק האם ניתן לזהות כבר בתחילת התהליך דגימות שסביר מאוד כי הבירור שלהן יסתיים בתוצאה שלילית, ובכך לחסוך את המשך סדרת הבדיקות במקרים המתאימים.
לצורך כך נעשה שימוש בתוצאות של שתי בדיקות קרישה המבוצעות ממילא באופן שגרתי. הבדיקות מודדות את זמן הקרישה בתנאים שונים ונבדלות, בין היתר, בכמות הפוספוליפידים שבהן.
החוקרים הזינו את היחס בין תוצאות שתי הבדיקות למודל בינה מלאכותית. המערכת זיהתה דפוס שבאמצעותו ניתן להעריך את הסבירות לכך שהבירור המלא יסתיים ללא זיהוי הנוגדן.
התוצאות היו משמעותיות: כאשר המערכת סיווגה דגימה כבעלת סבירות גבוהה לתוצאה שלילית, התחזית התבררה כנכונה בכ-98% מהמקרים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי הבינה המלאכותית אינה מיועדת להחליף את הבדיקות הקיימות או לקבוע לבדה אם אדם חיובי או שלילי. דגימות שאינן מזוהות ברמת ודאות גבוהה כשליליות ממשיכות לעבור את הבירור המלא הנהוג כיום.
אם השיטה תוכיח את יעילותה גם במעבדות נוספות, היא עשויה לצמצם את מספר הבדיקות המורכבות, לקצר את זמני ההמתנה לתוצאות ולחסוך משאבים במעבדות.
המחקר פורסם בכתב העת Digital Medicine מקבוצת Nature והובל בידי ד"ר בנצי כץ, מנהל המעבדה ההמטולוגית באיכילוב, יחד עם חוקרים מהמרכז הרפואי ומאוניברסיטת תל אביב.
רוצים להישאר מעודכנים? לחצו כאן להצטרפות לקבוצות הוואטסאפ של ערוץ 2000 >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו