כשאין מילים - והכאב שותק: ילד בן ארבע הוכש בברזיל ומת, כי לא הצליח לבטא את הסכנה

ברגע אחד - חיים שלמים נקטעו, לא בגלל חוסר אכפתיות, אלא בגלל חוסר הבנה. איטאלו אלווס דוס סנטוס, ילד בן ארבע תושב העיר אקוודור סיטי בברזיל, נפטר לאחר שהוכש על ידי נחש ארסי - מבלי שאיש ידע על כך בזמן.
הילד, שאובחן על הרצף האוטיסטי ואינו משתמש בדיבור לתקשורת, היה לבדו בחצר בית סבתו, כשנחש עכסן פגע בו באופן קטלני. אבל הוא לא צעק, לא בכה - רק הראה בשקט על הקרסול, שם התחיל הנפיחות.

המשפחה, שלא הבינה את פשר הסימן, חשבה שמדובר במכה קלה. הילד נלקח לבדיקות רפואיות, אך במקום טיפול דחוף - נקבע לו צילום רנטגן ליום המחרת. במהלך הלילה, מצבו הידרדר במהירות - והיה כבר מאוחר מדי.

רק כשמאוחר - מגלים את הארס

בשלב זה הילד פונה לבית חולים מרוחק יותר, שם זיהו הרופאים את הסימנים הברורים של הרעלה - אך עדיין לא ידעו מה המקור. הילד עצמו, שאינו מדבר, לא הצליח לספר מה הכיש אותו. רק אחרי חיפושים נרחבים בבית הסבתא, נמצא הנחש - מתחת לספה - והתמונה הובהרה.
אבל גופו של איטאלו כבר לא עמד באתגר. למרות מתן נסיוב, חייו לא נצלו. הוא נפטר שעות לאחר מכן.

העיר מתאבלת - והלבבות נשברים

רשויות העיר פרסמו הודעת אבל ובה נאמר: "אנו משתתפים בצער הכבד של המשפחה, ומביעים הזדהות עמוקה ברגע קשה זה". המקרה עורר הד תקשורתי נרחב במדינה, בשל הלקח החריף שהוא טומן - על פגיעותם של ילדים שאינם מתקשרים במילים, ועל הסכנה שבפענוח שגוי של מצוקה גופנית.

לא שבריר של הזנחה - אלא שבריר שנייה של אי־ידיעה

סיפורו של איטאלו הוא תמרור אזהרה - לא רק להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אלא לכל מי שעוסק בחינוך, רפואה וטיפול. הילד הזה לא היה שקוף - הוא פשוט היה חרישי. והעובדה שלא הצליח להסביר את מה שקרה לו - היא שהפכה את ההכשה לאירוע קטלני.

בחברה שלנו, שבה כל ילד הוא עולם מלא, חשוב לזכור: לא כל כאב מבוטא במילים, ולא כל קריאה לעזרה מגיעה בצעקה.

ומה הלאה?

מעבר לכאב הכבד, חובה להפיק מהאירוע הזה תובנות מעשיות:

• פיתוח כלים לאבחון מהיר אצל ילדים שאינם ורבליים

• הכשרת צוותים רפואיים לזהות סימנים עקיפים למצוקה

• חינוך ציבורי להכיר את הסכנות - גם כשאין תיאור מילולי

זכרו של איטאלו הקטן יהא נר לעיניים - להקשבה, לרגישות, ולחיים שמתחילים בהבנת השתיקה.