הילדים שומעים הכול: המשפט הקטן שעלול להשפיע על הביטחון העצמי שלהם

לו היה דופק עכשיו בדלת סוכן מכירות ומציע לך מטה קסמים שכל נגיעה קלה שלו בילדים תבטיח להם ביטחון עצמי חסין זעזועים - כמה היית מוכנה לשלם עליו? היית חותמת על העסקה הזו בעיניים עצומות, גם במחיר של משכון הדירה לעוד 25 שנה.

זה קרה לה שלשום. השעה הייתה שמונה בערב, הלו"ז קרס, ובדיוק התברר שהיא שכחה לקנות את הפריט הכי קריטי למחר בגן. באותו רגע, כשהאוטומט השתלט, נפלט לה ליד השיש במטבח: "נו באמת, איזה טיפשה אני, איך תמיד אני מפספסת את הדברים האלה".

המתבגרת שלה, זו שבדך כלל מתייחסת לכל משפט שלה כאל חפירה ארכיאולוגית ומעדיפה להקשיב לשירים מרגיעים, הוציאה לרגע את אוזניית הבלוטוס, הביטה בה ואמרה ביובש: "וואו אמא, לקחת קשה".

היא תפסה את עצמה על חם. ב-NLP אנחנו קוראים לזה מידול. הילדים שלנו אולי לא תמיד מקשיבים למה שאנחנו אומרות להם, אבל הם מקשיבים באדיקות למה שאנחנו אומרות לעצמנו.

באותו רגע הילדה לא הייתה צריכה נאום על כך ש"מותר לטעות"; היא פשוט קיבלה מודל שלמדה ממנו שערך עצמי תלוי בשלמות, ושעל טעות משלמים בביקורת אכזרית.

היא החליטה לשנות תדר. היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה בקול רגוע, בדיוק לידה: "אוקיי, טעיתי. לא נורא, אני בן אדם ויש לי המון על הראש. הכל בסדר, נמצא פתרון".

אז לא, חצי מהציוד למחר עדיין חסר, והמתבגרת כבר החזירה את האוזנייה וחזרה לקו האהוב עליה.

המציאות לא השתנתה ברגע, אבל משהו בתדר בבית נרגע, והאוויר נהיה נקי יותר.

התרגול שלך לשבוע הקרוב: לעבור לדיבור עצמי רך בקול רם בנוכחותם. הדירה שלך אולי לא תמושכן ל25- השנים הקרובות, אבל הביטחון העצמי? הוא בדיוק סגר אצלך עסקה לכל החיים.