למה הצלחת האחר לא צריכה להכאיב לכם? המשל הזה מסביר הכול

קנאה היא רגש מוכר שמלווה רבים מאיתנו, אך הרב יוסף ביטון מציע מבט חדש ועמוק על הדרך שבה אנו תופסים את ההצלחה של הזולת.

בדבריו מביא הרב משל: דמיינו אדם שצועד ברחוב, מביט למעלה אל השמש ושואל בתימהון מדוע הוא אינו השמש עצמה. הרי השמש מאירה לעולם, מציפה את הארץ באור וחיים, מבשילה את הפירות ומאפשרת לימוד תורה ופריחה. האם יעלה על דעתו של אדם להשוות את עצמו לשמש ולכעוס על כך שהוא לא במקומה? התשובה הברורה היא שלא, מפני שמדובר בשתי ישויות שאינן קשורות זו לזו.

הרב ביטון מסביר כי אותו היגיון בדיוק תקף לגבי היחסים שלנו עם הסובבים אותנו:

• הצלחת הזולת היא כמו השמש: כל שפע או טוב שיש לחבר, לאח, למעסיק או לכל אדם אחר, צריך להיראות בעינינו בדיוק כמו השמש בשמיים.

• מסלול נפרד לכל נשמה: לכל אדם יש נתיב ייחודי, גלגולים משלו, תפקיד משלו ועולם פנימי שלם שאינו נוגע למסלול החיים שלנו.

כשמבינים לעומק שאין שום קשר בין המציאות שלנו לבין המציאות של הזולת, הקנאה מאבדת את כל התוקף שלה. במקום להביט הצדה ולרצות את מה ששייך לאחרים, אנו נקראים להתמקד בשליחות הפרטית שלנו בעולם ולהודות על החלק הייחודי שניתן לנו.