
מיסטיקה וקבלה

כתב ה'בית יוסף' בשם 'שיבלי הלקט' שיש עצם אחת באדם שאינה ניזונה מכל המזון שהאדם אוכל כל השבוע אלא אך ורק מהאכילה של סעודת מוצאי שבת. זו הסיבה שעצם זו תישאר לעולם וממנה יקום האדם לעתיד לבוא, מאחר שלא נהנתה מחטא עץ הדעת שהתרחש ביום שישי.
בזוהר הקדוש מובא שעצם זו נמצאת בעמוד השדרה, נשארת בקבר לעולם, צורתה כראש נחש והיא חזקה משאר העצמות בגוף. עוד נאמר בזוהר הקדוש שבזמן תחיית המתים לוקח הקדוש ברוך הוא את אותה העצם, מתיך ומערב אותה, ומעלה עליה אור, גידים, בשר ועצמות, וכך נוצר מחדש גוף האדם.
בספר 'שערי צדק' מובא שזו העצם הראשונה שהתחילה להתהוות בגוף והיא הקרובה ביותר לשורש נשמתו. הרמח"ל כתב שבעצם הלוז נשאר חלק מהנפש לאחר פטירת האדם, וזה נקרא "הבלא דגרמי". הוא משווה זאת לבית המקדש שנחרב בעוונותינו ולא נותר ממנו אלא הכותל המערבי, אשר ממנו קדושה לא זזה מעולם, והוא בבחינת הלוז שממנו ייבנה הבית לעתיד לבוא.
במדרש מובא מעשה על אדריאנוס הקיסר ששאל את רבי יהושע בן חנניה מהיכן האדם יקום לתחיית המתים. אמר לו רבי יהושע: מעצם הלוז שבשדרה. ביקש הקיסר להוכיח זאת, הלך והביא עצם לוז. שמו אותה במים רותחים לזמן מרובה והעצם לא נימוחה כלל, שמו אותה באש ולא נשרפה, ניסו לטחון אותה בריחיים ולא נטחנה. לבסוף שמו אותה על הסדן והיכו עליה בפטיש, ונחלק הסדן ונבקע הפטיש, אך לעצם לא קרה דבר.
מסרו שם של יקירכם שנפטר והעניקו לו זכות מיוחדת בעולם העליון >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו