מה קרה לנשמתו של פנחס ברגע המסוכן ביותר? הזוהר חושף סוד מדהים

מדוע זכה פנחס במתנה כה גדולה כמו כהונת עולם? הרי היו רבים אחרים שמסרו את נפשם למען כבוד שמים.

בזוהר הקדוש מוסבר כי המילים "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן" טומנות בחובן סוד עמוק ורב רבדים המשנה את כל תפיסתנו לגבי המתרחש. כפל המילה "בן" בפסוק זה אינו רק בשל הצגת הייחוס שלו אלא גם רומז לכך כי בשעה שפנחס קינא לה' בעוז ובגבורה, ונכנס לבדו אל תוך נפתולי שבט שמעון הסוער, מראה ההמון הזועם והסכנה המוחשית שנשקפה לו מילא אותו פחד גדול עד שפרחה נשמתו מגופו מרוב אימה והוא נחשב באותם רגעים כמת ממש. באותה שנייה, התעברו בגופו נשמותיהם הקדושות של נדב ואביהוא, אשר מתו כזכור בהתקרבם לפני ה', והתחברו בקשר בל ינתק לנשמתו שלו.

חז"ל אומרים כי פנחס לא היה כהן כלל לפני שהרג את זמרי בן סלוא, שכן הכהונה ניתנה במקור רק לאהרן ולבניו שנמשחו עמו, ולא לנכדים שנולדו לפני כן. נדב ואביהוא, שהיו כהנים מיוחסים בעצמם, הם שהביאו עמם מן השמיים את כוח הכהונה לפנחס. בזכות מסירות הנפש הנעלה שלו, הנכונות למות למען קידוש השם ועיבור הנשמה השמימי שבא בעקבותיה, הוא זכה להפוך לאדם חדש לחלוטין ולקבל את ברית כהונת העולם המפוארת.

הזוהר הקדוש מגלה שפנחס אינו מקרה בודד בהיסטוריה היהודית. בכל פעם שאדם מישראל מוסר את נפשו בפועל, או מקבל על עצמו עול מלכות שמיים במסירות נפש אמיתית, הוא יכול לזכות באופן פלאי לעיבור נשמה של צדיק עליון ההופך את כל מהותו הפנימית מן הקצה אל הקצה. בספרים הקדושים מוסבר כי מן השמיים מסייעים לבעל תשובה אמיתי, המבקש בכל ליבו להיטהר ולהתקרב אל הבורא, באמצעות עיבור נשמת צדיק מן העולמות העליונים, ההופכת אותו לאיש אחר לחלוטין, זך ונקי.

כשאדם פועל מתוך מסירות נפש עמוקה, בחרטה גמורה ובעזיבת החטא המוחלטת, הוא מעפיל לקומה רוחנית חדשה לחלוטין המוגדרת על ידי חכמי האמת כבחינת כהונה, כפי שנאמר, "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". אף על פי שאותו אדם לא יזכה לכהונה בבית המקדש כמו שזכה פנחס בשעתו, אבל כל אדם מסוגל ואף יכול לזכות בקדושה העליונה ובתוכן הרוחני הפנימי של מדרגת הכהונה. בספרים הקדושים נאמר עוד כי בתשובה עילאית המגיעה מעומק הלב, ניתן אף לזכות לקבל ניצוץ קדוש מנשמת משה רבנו.