לא רק להסוואה: הסיבה המפתיעה שבגללה זיקיות מחליפות צבעים

זיקיות נחשבות לאלופות ההסוואה של הטבע, אבל מסתבר שאחת האמונות הנפוצות ביותר עליהן פשוט אינה נכונה. מדענים מסבירים כי הזוחלים הצבעוניים אינם מסוגלים לשנות את צבעם בהתאם לכל משטח, וחושפים מה באמת עומד מאחורי תופעת שינוי הצבע המפורסמת שלהם.

"אנשים מאמינים שאם תניחו זיקית על לוח שחמט היא תסתתר באמצעות אימוץ אותו דפוס או צבע, אבל כמובן שזה לא נכון", אומר מישל מילינקוביץ', גנטיקאי אבולוציוני מאוניברסיטת ז'נבה ומומחה לצבעי עור בבעלי חיים.

לדבריו, גם סרטונים שמופצים ברשת ומציגים זיקיות המשנות את צבען בהתאם לחפצים שונים אינם משקפים את המציאות. "הם מזויפים לחלוטין", הוא קובע.

למרות זאת, יכולת שינוי הצבע של הזיקיות עדיין נחשבת לאחת התופעות המרשימות ביותר בעולם החי. הן אולי אינן מחקות כל פרט בסביבתן, אך הן בהחלט יודעות להשתמש בצבעיהן בצורה מתוחכמת כדי לשרוד.

מומחיות בהסוואה

מי שניסה לאתר זיקית בטבע יודע עד כמה המשימה מורכבת. לעיתים הן נמצאות במרחק של מטרים בודדים ועדיין כמעט בלתי אפשרי להבחין בהן.

"מאוד קשה להבחין בהן", אומר מילינקוביץ'.

הסיבה לכך פשוטה: לזיקיות כמעט שאין אמצעי הגנה. הן אינן ארסיות, אינן נושכות באופן מסוכן ואינן מסוגלות לברוח במהירות מטורפים. לכן היכולת להישאר נסתרות היא כלי ההישרדות החשוב ביותר שלהן.

אלא שבניגוד למה שנהוג לחשוב, חלק גדול מההסוואה שלהן כלל אינו נובע משינוי צבע. במצבן הטבעי, זיקיות רבות כבר דומות לענפים, לעלים או לצמחייה שסביבן.

עם זאת, הן כן מסוגלות לבצע התאמות עדינות בגוון העור שלהן. דבי סטיוארט פוקס, ביולוגית אבולוציונית מאוניברסיטת מלבורן שחוקרת את התחום במשך שנים, מסבירה כי בתנאי תאורה חלשים תאי מלנין כהים עולים אל פני העור וגורמים לזיקית להיראות כהה יותר.

"זה כמו להוסיף שכבה כהה על הכול", היא אומרת. "צריך לדמיין ערבוב צבעים. אם יש לכם צבע ירוק ואתם מוסיפים לו שחור, הבהירות והגוון שלו משתנים."

לדבריה, הזיקיות מסוגלות להתאים את צבען לסביבה, אך בטווח מוגבל בלבד. "לזיקיות יש מגוון אפשרויות מוגבל. אבל אין לי ספק שבתוך הטווח הזה הן מסוגלות להתאים את עצמן לסביבה."

קרב צבעים על הטריטוריה

אם שינויי הצבע העדינים מסייעים להסוואה, הרי ששינויי הצבע הדרמטיים ממלאים תפקיד שונה לחלוטין. כאשר שני זכרים נפגשים, מתחיל לעיתים קרובות עימות ראווה שבו כל אחד מנסה להפגין עוצמה באמצעות צבעיו.

"הם פשוט משתוללים", אומר מילינקוביץ'. "הם הופכים לצהובים, אדומים, לבנים, לכל צבע שבולט על העץ."

בדרך כלל הזכר החלש יותר יהיה הראשון לוותר. הוא מפסיק את תצוגת הצבעים ובכך מאותת שאינו מעוניין בעימות. מחקרים אף מצאו כי חלק מהזכרים מסוגלים להשתמש בצבעיהם כדי להידמות לנקבות, וכך לעבור ליד זכרים אחרים מבלי לעורר תחרות.

יותר מהסוואה

לצד הסוואה ותקשורת חברתית, ייתכן שלשינויי הצבע יש תפקיד נוסף: ויסות טמפרטורת הגוף. הזיקיות אינן מסוגלות לייצר ולשמור חום גוף באופן עצמאי, ולכן הן תלויות בחום שמגיע מהסביבה ומהשמש.

צבעים כהים סופגים יותר אור וחום, ולכן כאשר הטמפרטורות נמוכות והמש שמש זורחת, הזיקיות עשויות להכהות את עורן כדי להתחמם מהר יותר, כל עוד הדבר אינו פוגע ביכולת ההסוואה שלהן.

לדברי סטיוארט פוקס, יכולת שינוי הצבע התפתחה ככל הנראה במקור לצורכי הסוואה, אך עם השנים הפכה לכלי שמשרת מגוון רחב של צרכים.

באחד ממחקרי השדה שערכה בדרום אפריקה היא הבחינה בזיקית ננסית שהתחממה על גבעול כהה. "היא מוסווית בצורה מושלמת", היא מספרת, "ובו בזמן מסוגלת לספוג את כמות השמש המרבית."

"אני חושבת שבעלי חיים אף פעם לא מפסיקים להפתיע אותנו ביכולת שלהם להשיג כמה מטרות במקביל ולקבל את הטוב מכל העולמות."