חשד לאבולה בישראל: האיש שב מקונגו, הועבר לבידוד ורשויות הבריאות בכוננות

ברקע הודעת משרד הבריאות מאמש (שבת) על אדם החשוד כחולה באבולה לאחר שחזר מקונגו, גובר מחדש העניין הציבורי סביב הנגיף הקטלני. האיש, ששב לישראל לפני שלושה ימים ופיתח חום וכאבי ראש, הועבר לטיפול בבידוד מחמיר במרכז הרפואי רמב"ם.

בשלב זה מדובר בחשד בלבד, והבדיקות הנדרשות עדיין מתבצעות. במקביל פתחה מערכת הבריאות בחקירה אפידמיולוגית לאיתור אנשים שבאו עמו במגע. במשרד הבריאות מדגישים כי המערכת ערוכה להתמודדות עם תרחישים מסוג זה, בעקבות התפרצות הנגיף במדינות אפריקה בחודשים האחרונים.

לפני מספר שבועות קיים משרד הבריאות דיוני היערכות מקיפים בנושא האבולה, כחלק מהמעקב אחר ההתפרצות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. במסגרת ההיערכות פועל המשרד לגיבוש מנגנוני העברת מידע לנוסעים החוזרים ממדינות שבהן קיימת תחלואה פעילה, במטרה להגביר את המודעות ולאפשר זיהוי מוקדם של מקרים חשודים.

בנוסף, צפויות להתפרסם הנחיות מקצועיות לצוותים רפואיים ולבתי חולים רלוונטיים, במטרה להיערך לקליטת מקרים אפשריים. בתי החולים כבר קיבלו ציוד ייעודי, ובהם אמצעי מיגון וציוד נוסף הנדרש לטיפול בטוח במקרים חשודים.

כמו כן, מקדם משרד הבריאות הקמת מתחמים ייעודיים לטיפול במקרים שבהם עולה חשד לתחלואה, כחלק מהיערכות מערכת הבריאות להתמודדות עם מחלות מידבקות בעלות סיכון גבוה.

לדברי משרד הבריאות, מדובר בהיערכות שגרתית ואחראית שאינה משקפת שינוי בהערכת הסיכון לציבור, אלא נועדה להכין את המערכת גם למצבים בעלי הסתברות נמוכה. במשרד ממליצים להימנע מנסיעות שאינן חיוניות לאזורים נגועים, בהם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואוגנדה.

המוקד המרכזי של ההתפרצות הנוכחית נמצא במחוז מרוחק ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אזור המתמודד במשך שנים עם סכסוכים אלימים. למרות זאת, הנגיף כבר התפשט למרכזים עירוניים ולאזורים נוספים, ומומחים מזהירים מפני אפשרות של התפשטות רחבה יותר מעבר לאזורי המקור.

התפרצויות אבולה מתחילות בדרך כלל במזרח או במערב אפריקה. לפי ההערכות המקובלות, הנגיף מועבר לבני אדם בעקבות צריכת בשר עטלפים או חשיפה להפרשותיהם, בין היתר במהלך עבודה במכרות. לאחר מכן הוא עובר מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר עם נוזלי גוף, בהם רוק, דם של חולה.

התסמינים הראשונים של המחלה עשויים להידמות למחלות זיהומיות אחרות כמו מלריה או טיפוס, וכוללים חום, בחילות ושלשולים. במקרים קשים יותר מופיעים שלשולים והקאות דמיים, וחלק מהחולים מתים בעקבות הלם וקריסת מערכות הנגרמים מתגובה חריפה של מערכת החיסון לנגיף.

שיעורי התמותה משתנים בהתאם לאיכות הטיפול הרפואי, ובמדינות מתפתחות הם נעים בין 30% ל 70%.

הזן שזוהה בהתפרצות הנוכחית נקרא בונדיבוגיו. בניגוד לזן "זאיר", שעבורו קיימים חיסונים וטיפולים מורשים, לזן זה אין כיום חיסונים או טיפולים תרופתיים ייעודיים. עם זאת, מומחים מדגישים כי ניתן לבלום התפרצויות גם ללא כלים אלה באמצעות ניטור הדוק של מגעים ובידוד חולים.

לדברי מומחים למחלות זיהומיות, הדאגה נובעת בעיקר מהיעדר כלים רפואיים ייעודיים, מהתפשטות המחלה בערים גדולות ומהידבקותם של עובדי בריאות, נתון שעשוי להעיד על היקף תחלואה רחב יותר מהמאובחן בפועל. לצד זאת, הם מדגישים כי מאחר שהנגיף אינו עובר בדרכי הנשימה, הסיכון לאדם הממוצע נמוך מאוד, במיוחד במדינות בעלות מערכות בריאות מתקדמות.