
לקראת שבת

חטא מי מריבה הוא אחד האירועים המפורסמים והמורכבים ביותר בתורה. בעקבותיו נגזר על משה רבנו שלא להיכנס לארץ ישראל, ולכן עסקו בו גדולי המפרשים וניסו להבין מה בדיוק היה החטא ומה המסר הטמון בו.
למרות שהתורה מספרת על המעשה, אין הסכמה מוחלטת בין המפרשים מה היה החטא המדויק. העובדה שמשה רבנו נענש בעונש כה חמור הפכה את הפרשה לאחד הנושאים הנידונים ביותר במפרשים.
הקב"ה ציווה את משה לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים, אולם בפועל משה הכה את הסלע במטהו. ישנם מפרשים המוסיפים כי הסלע הוכה פעמיים, וגם בכך ראו חלק מהחיסרון שהוביל לעונש.
לדעת הרמב"ם, עיקר הבעיה לא הייתה בעצם הוצאת המים, אלא בכעס שהפגין משה כלפי העם כאשר אמר: "שמעו נא המורים". משום גודל מדרגתו, גם ביטוי כזה נחשב לפגם משמעותי.
בשם רבנו חננאל מביא הרמב"ן שהקושי היה במילים: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים". היה בכך מקום לטעות כאילו משה ואהרן הם שמוציאים את המים, ולא הקב"ה, ובכך נפגם קידוש השם בפני העם.
השאלה המתבקשת היא מדוע העונש היה כה חמור. חז"ל מלמדים ש"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה". אצל אנשים גדולים וקרובים לה', גם פגם קטן מקבל משמעות גדולה יותר, משום שהם משמשים דוגמה ומופת לכלל ישראל.
חטא מי מריבה מלמד אותנו שלא רק המעשים עצמם חשובים, אלא גם האופן שבו הם נעשים, הדברים שנאמרים והמסר שהם מעבירים לסביבה. דווקא ממדרגתו העצומה של משה רבנו אנו לומדים עד כמה גדולה האחריות המוטלת על מי שמקדש שם שמים ברבים.
מסרו שם של יקירכם שנפטר והעניקו לו זכות מיוחדת בעולם העליון >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו