שבת 'שובה'. אני אוהב את המילה הזו, כי היא לא אומרת “תהיה מושלם”. היא לא מצווה “אל תטעה”. היא אפילו לא דורשת “אל תיפול”. היא פשוט אומרת: "תחזור".
וזה אולי אחד המסרים הכי מחזקים שיש ביהדות. כולנו טועים. כולנו עושים לפעמים החלטות שלא היינו גאים בהן. כולנו אומרים מילים שהיינו רוצים להחזיר אחורה. אבל התורה לא נשארת במקום של הטעות. היא תמיד נותנת לאדם את האפשרות לחזור.
אני חושב שגם בחיים שלנו, לפעמים הדבר הכי קשה הוא לא לבקש סליחה מאחרים, אלא לסלוח לעצמנו. אנחנו נוטים להיות שופטים קשוחים של עצמנו. להיתקע על טעויות. לחשוב שפספסנו הזדמנות. שכבר מאוחר מדי. אבל 'שבת שובה' באה ואומרת בדיוק את ההפך. כל עוד יש חיים - יש דרך חזרה.
גם בעולם שלי אני מרגיש את זה. יש שירים שלא מצליחים כמו שחשבתי. יש הופעות שלא יוצאים מהן עם התחושה הכי טובה. יש החלטות שבדיעבד הייתי עושה אחרת. אבל אם כל נפילה תהפוך לעצירה, לעולם לא נתקדם. זו המשמעות של תשובה. לא למחוק את העבר, אלא לקחת ממנו כוח לעתיד.
אנחנו נמצאים עכשיו בין ראש השנה ליום הכיפורים. עשרת ימי תשובה. אלה ימים שבהם כל אחד עושה חשבון נפש. ימים של תיקון ושינוי אמיתי לקראת היום הגדול והקדוש ״יום הכיפורים״.
אבל אני חושב שהם גם ימים של תקווה. כי אם הקדוש ברוך הוא פותח לנו בכל שנה מחדש את הדלת לשוב, סימן שהוא מאמין בנו גם כשאנחנו כבר פחות מאמינים בעצמנו. וזה דבר גדול מאוד!
אז בשבת הזו אני מאחל לכולנו שנדע לשוב. לשוב למשפחה. לשוב לאהבת חינם. לשוב לערכים שמלווים אותנו, ובעצם לשוב לעצמנו.
אבל בעיקר, לשוב אל אבינו שבשמיים בלב שלם.
כי בסופו של דבר, לא משנה כמה התרחקנו בדרך, תמיד יש דרך הביתה.
שבת שלום וגמר חתימה טובה!
