השודדים עקבו אחריו, ואז ראו מחזה שלא האמינו למראה עיניהם | סיפור למוצאי שבת

לאחר שנשא הבעל שם טוב את אחותו של רבי גרשון מקיטוב, ביקש גיסו להכיר מקרוב את מעלתו וללמוד עמו תורה. אולם הבעל שם טוב לא גילה את גדלותו הרוחנית, אלא נהג בפשטות מופלגת והסתיר את ידיעותיו. הוא הציג את עצמו כאדם פשוט, עד שרבי גרשון התקשה להבין כיצד אחותו נישאה לאדם שנראה בעיניו חסר השכלה תורנית.

הדבר גרם לו צער רב. באחת השיחות עם אחותו אמר לה כי הוא מתקשה לשאת את המצב שנוצר. הוא אף הציע לה לשקול להיפרד מבעלה, ואם אינה מעוניינת בכך, לעזוב את המקום יחד עמו ולהתחיל את חייהם במקום אחר.

אשתו של הבעל שם טוב עמדה לצד בעלה וסירבה לכל הצעה של פרידה. בעקבות זאת עזבו בני הזוג את עירם ועברו להתגורר באזור מרוחק. הבעל שם טוב דאג למקום מגורים עבור רעייתו, בעוד הוא עצמו בחר לבלות את רוב זמנו בהתבודדות בין ההרים.

חייהם באותם ימים היו פשוטים מאוד. מקור הפרנסה העיקרי היה טיט שהבעל שם טוב חפר באדמה. מספר פעמים בשבוע הייתה אשתו מגיעה אליו עם סוס ועגלה, אוספת את הטיט ומובילה אותו לעיר הסמוכה כדי למכור אותו. כך הצליחו בני הזוג להתקיים בדוחק אך מתוך הסתפקות במועט.

באותה תקופה הרבה הבעל שם טוב להתענות ולהקדיש את ימיו לעבודת ה' ולהתבוננות עמוקה. כאשר היה מסיים את תעניותיו ומבקש להשביע מעט את רעבונו, היה מכין לעצמו מזון פשוט ביותר. הוא היה חופר גומה באדמה, מניח בה קמח ומים, ומאפשר לחום השמש לאפות את התערובת. זה היה מאכלו הצנוע לאחר ימים ארוכים של פרישות.

באחד הימים, בעודו שקוע במחשבות קדושות ובהתבוננות עמוקה, צעד בין הרים גבוהים ותלולים. בדרכו ניצב גיא עמוק שהפריד בין שני רכסים. על אחד ההרים עמדו שודדים שצפו במתרחש מרחוק.

השודדים הבחינו באדם ההולך מבלי לשים לב לדרך שלפניו, והיו בטוחים כי בעוד רגע ייפול אל התהום. אך לנגד עיניהם התרחש מחזה מופלא. כאשר התקרב הבעל שם טוב לשפת הגיא, נע ההר שממול והתקרב אל ההר שעליו עמד, עד שנוצר מעבר ישר שאפשר לו להמשיך בדרכו בבטחה. לאחר שעבר, חזרו ההרים למקומם.

המאורע חזר על עצמו גם בהמשך, ובכל פעם שצעד במקום נפתח עבורו מעבר באורח פלא. השודדים שראו את המחזה שוב ושוב הבינו כי אין מדובר באדם רגיל.

לבסוף ניגשו אליו וסיפרו לו את אשר ראו במו עיניהם. הם הודו כי השתכנעו שהוא איש קדוש וביקשו ממנו להתפלל בעבורם להצלחה, שכן חייהם היו רצופים סכנות.

הבעל שם טוב הסכים לבקשתם, אך הציב להם תנאי אחד. הוא דרש מהם להישבע שלא יפגעו ביהודים ולא יגזלו מהם את רכושם. השודדים קיבלו על עצמם את התנאי ונשבעו לקיימו, ורק לאחר מכן נענה לבקשתם. כך הסתיים אותו מפגש יוצא דופן, שהותיר רושם עמוק על כל המעורבים בו.