הסוד המדהים של הפינגווינים: כך הם שורדים את המקום הקפוא בעולם

אנטארקטיקה, המקום העוין ביותר עלי אדמות עבור בעלי החיים, מתמודד הפינגווין הקיסרי עם אתגר בלתי נתפס.

אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בחורף האנטארקטי, השמש לא זורחת והטמפרטורות צונחות עד לקור לא נורמלי של מינוס 60 מעלות. אם זה לא מספיק, הקור העז מלווה ברוחות חזקות ועוצמתיות במהירות של 200 קמ"ש.

אבל דווקא שם, במקום שבו שולטים תנאי הקיצון האימתניים ביותר בטבע, בחר הבורא להראות לנו כיצד שיתוף פעולה וחסד הדדי הם המפתח לחיים.

בעוד נקבות הפינגווין הקיסרי יוצאות לים לחפש מזון, הזכרים נשארים לשמור על הביצה היקרה. מלבד שכבות שומן ונוצות צפופות, הנשק הסודי שלהם הוא "הדבוקה". הצטברות של אלפי פינגווינים זה לצד זה בגוש אחד ענק וצפוף.

ואם המבנה הזה נראה לכם מקרי, כדאי שתדעו שהוא מתוכנן בדיוק הנדסי שלא יבייש את טובי המוחות בעולם האדריכלות המערבי.

השיטה פועלת כך: הפינגווינים נעים כל הזמן בתנועה מעגלית, איטית וחשוב לא פחות - בלתי פוסקת.

הפינגווינים שנמצאים במעטפת החיצונית וסופגים את "מכת הקור", נדחפים לאט לאט אל המרכז החמים והמוגן, בעוד חבריהם מהמרכז יוצאים להחליף אותם בחזית.

בעצם, זו מערכת של ערבות הדדית מושלמת, שבה כל פרט מקריב קצת כדי שכל הקהילה תשרוד. אם לא המנגנון המתוחכם הזה שהטביע הקדוש ברוך הוא בפינגווינים, ככל הנראה אף פינגווין לא היה שורד את הלילות הקפואים של אנטארקטיקה.