מטלטל: "הכול השתנה בזכות הדמעות" - הכוח ששינה חיים של בן אובד

אנו עדים בדורנו לתופעה כואבת ורחבה, שבה כמעט בכל משפחה, גם בבתים השמורים והחזקים ביותר, נמצא בן או בת שאינם גורמים נחת רוח להוריהם, בלשון המעטה.

די בילד אחד כזה כדי למלא חיים שלמים בצער, במרירות ובכאב שקשה לתאר במילים, כאב שמפעפע בכל נימי הנפש ומשפיע על כל התנהלות הבית.

מן הראוי לדעת ולהפנים כי הבן הזה או הבת הזאת לא הגיעו אלינו בטעות. הם נשלחו אלינו בהשגחה פרטית מדויקת משמיים וחובתנו המוסרית והרוחנית היא למצוא את הדרך לליבם המיוסר והכאוב, גם כאשר נדמה לנו כלפי חוץ שהם מאושרים ושלמים במקום המרוחק בו הם נמצאים כעת.

עלינו להבין כי מתחת למעטה של מרדנות או ניכור מסתתרת פעמים רבות נפש שמחפשת מענה וקשר, ודווקא ההורים הם אלו המחזיקים במפתח לפתיחת שערי הלב.

אני מכיר אישית רב שזכה לגדל משפחה ברוכה של שישה עשר בנים ובנות, שכל הורה היה מתפלל לזכות בילדים כמותם - יראי שמיים, הולכים בדרך התורה ומסבים גאווה עצומה למשפחתם.

אך גם בתוך השפע הרוחני הזה, התנסה בניסיון מורכב כאשר אחד מבניו בחר בנתיב אחר. כל הניסיונות החינוכיים להשיבו אל המסגרת המקובלת עלו בתוהו.

לאחר תקופה של למעלה משנתיים שבהן לא פגשתי את הרב, קיבלתי לפתע הזמנה לנישואי אותו בן. הגעתי לחתונה בתחושת סקרנות גדולה.

כשהגעתי למעמד החופה, נדהמתי למראה עיניי. מולי עמד החתן הנראה כבחור ישיבה לכל דבר, פניו מאירות בזוהר של מלאך וכולו אומר קדושה וצניעות. גם הכלה שבה זכה הייתה כלה נאה וחסודה, שבאה מבית של תורה ויראה.

עם סיום הטקס, ניגשתי לאבי החתן המאושר ושיתפתי אותו בתדהמתי. אמרתי לו שאני בהלם מוחלט לאור השינוי הכביר שעבר בנו בשנתיים האחרונות, וציינתי כי ללא ספק מדובר בנס גלוי שלא רואים בכל יום.

הרב הביט בי במבט מפוכח וענה בשלווה:

"דע לך, מה שראית כאן מתחת לחופה הוא לא תוצאה של מהלכים אנושיים רגילים, אלא תוצאה ישירה של דמעותיה של האמא".

הוא הסביר לי שבמשך שנים, יום אחר יום, תפילה אחר תפילה, היא לא חדלה לבקש ולבכות.

הקדוש ברוך הוא, כך אמר, אינו יכול לעמוד מול דמעותיה הכנות של אם שאינה מרפה ממנו לרגע, שעומדת מולו בתחינה וזועקת מעומק נשמתה: "אבא, רחם על בני!".

הכוח הזה, של אמונה בלתי מתפשרת ותפילה שבוקעת רקיעים, הוא שהביא למהפך המופלא הזה.