שכחתם עירוב תבשילין? ההלכה החשובה שכל בית יהודי צריך להכיר

דיני עירוב תבשילין

השנה (תשפ"ו) חל חג השבועות ביום שישי, ומיד אחריו מגיעה שבת קודש, מי שרוצה שיהיה מותר לו להכין אוכל מחג השבועות לשבת, עליו לעשות עירוב תבשילין, וזה מתיר לו את ההכנה מיום טוב לשבת.

הרעיון בזה הוא שכאשר אנו עושים את העירוב תבשילין מערב החג אז יוצא שכבר התחלנו את הבישולים לשבת כבר לפני החג, ובחג עצמו אנו רק ממשיכים את ההכנות (ואם לא עושים עירוב אז יוצא שביום טוב עצמו הוא מתחיל לבשל אוכל שלא למטרת החג).

הסיבה שחכמים הצריכו לעשות זאת מפני שהם חששו שאם יהיה מותר לבשל מהחג לשבת בצורה חופשית אז אנשים יבואו לזלזל ביום טוב, ויאמרו שכמו שמותר לבשל מיום טוב לשבת, כך מותר לבשל מיום טוב ליום חול, ולכן אסרו חכמים לבשל מיום טוב לשבת, אא"כ עשה עירוב תבשילין, שאז אין חשש לזלזול ביום טוב, אלא אדרבה יאמרו הבריות שאם מיום טוב לשבת אסור לבשל, כל שכן שאסור לבשל מיום טוב ליום חול.

אז איך עושים את העירוב תבשילין:

לוקחים בערב החג (השנה תשפ"ו זה יוצא ביום חמישי מהבוקר עד סמוך לכניסת החג) לחם (לכתחילה בשיעור כביצה שזה 56 גרם). ותבשיל (מנת בשר או דג, ויש לוקחים ביצה) ואומרים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציוונו על מצוות עירוב" ואח"כ אומרים "בדין עירובא יהיה שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת" (תרגום: בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל, ולהטמין, ולהדליק הנר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת).

יש לשמור את הלחם והתבשיל עד אחרי סיום כל ההכנות לשבת. ואחרי כן יכול לאכולם, המשנ"ב מביא שמהרי"ל היה לוקח את הלחם שעשה איתו את העירוב תבשילין ללחם משנה, ולא היה בוצע עליה, וכן בכל סעודה עד סעודה שלישית, ובסעודה שלישית היה בוצע עליה וטעמו שכיון שעשו עם הפת מצווה אחת של עירוב תבשילין ראויה היא שיעשו בה עוד מצוות.

התשובה מאת הרב אביאור אברהם יפרח שליט"א, מורה צדק בבית ההוראה של הגאון הרב אופיר מלכא שליט"א.