"אני מחבבם וחפץ בהם": הרב ראובן אלבז מגלה את הסוד שמסתתר בפרשת במדבר

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם... שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר א, א-ב).

מה ראה הכתוב לפרט ולציין את המקום, את החודש ואת השנה שבהם התרחשו הדברים?

אמרו חז"ל (במדבר רבה א, ה): משל למה הדבר דומה, למלך שנשא אשה ראשונה ולא כתב לה כתובה, לאחר מכן גירשה ולא כתב לה גט. וכך נהג באשה השנייה והשלישית; לא היה כותב להן לא כתובה ולא גט. עד שמצא אשה יחסנית בת טובים, ענייה יתומה, וביקש לשאתה לאשה.

אמר המלך לשושבינו: אל תנהג בה כמו שנהגנו כלפי הקודמות, זו בת טובים, צנועה וכשרה, ואני חפץ בה באמת. לך וכתוב לה כתובה וציין בה את היום בשבוע, את השנה, את החודש, את היום בחודש, את שם המדינה ואת שם המחוז.

והנמשל: הקדוש ברוך הוא ברא את דור המבול ומפני מעשיהם הרעים העביר אותם מן העולם, אך לא פירט אימתי. כך עשה גם לדור הפלגה וכן עשה למצרים על מעשיהם הרעים. אבל על כל אלו לא כתוב בתורה אימתי נבראו ואימתי כלו מן העולם.

אולם כאשר באו ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: אלו יחסנים בני טובים, בני אברהם יצחק ויעקב. אני מחבבם וחפץ בהם, על כן איני נוהג בהם כמו שנהגתי בקודמיהם. לך כתוב שטר התקשרות ובו תציין את החודש, את היום בחודש, את השנה, וכן תציין את שם המחוז ואת שם המקום שבו רוממתי את קרנם.

זהו שאמר הכתוב: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" - זהו המחוז. "באהל מועד" - זו המדינה. "באחד לחדש השני" - זהו החודש. "בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים" - זו השנה.

ולשם מה נכתב ה'שטר'? כדי לשאת ולרומם את עם ישראל - "שאו את ראש כל עדת בני ישראל".

וזהו שנאמר (תהלים קמז, כ): "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי" - אצל הגויים לא כתב הקדוש ברוך הוא שטר, כמו שעשה אצל ישראל. ולשם מה נכתב ה'שטר' אצל ישראל? "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ" (שם קמח, יד) - לרומם את קרנם של ישראל.

שטר ההתקשרות המפורט מלמד על חביבותם של ישראל אצל בורא עולם. אמנם הם עניים ודלים, אך הם כשרים וצדיקים, ועוד מעלה טובה יש בהם: הם יחסנים גדולים, בני אברהם יצחק ויעקב.

הפירוט המדויק בתחילת ספר במדבר אינו רק עניין טכני של רישום היסטורי, אלא ביטוי לנצחיות הקשר שבין הקדוש ברוך הוא לעמו. בעוד שאר האומות חולפות בדפי ההיסטוריה ללא ציון מועד מיוחד, ישראל נחקקים בלוח הזמן האלוקי. בכל פעם שאנו קוראים על התאריך והמקום, אנו נזכרים מחדש בברית הנישואין המקודשת שבין הבורא לבין כנסת ישראל, ברית שאינה תלויה בדבר וקיימת לעד.