היכן נמצאת באר מרים? הסגולה שמתגלה כל מוצאי שבת

במהלך הדורות ליוו את עם ישראל ניסים גלויים ונסתרים, אך אחד הפלאים המרתקים והמסתוריים ביותר הוא ללא ספק באר מרים. מדובר באותה באר מיתולוגית אשר העניקה חיים לעם ישראל במהלך ארבעים שנות הנדודים במדבר הצחיח. הרב עזרא שקלים חושף בפנינו את הסודות הטמונים באותה באר, היכן היא נמצאת כיום וכיצד כל אחד מאיתנו יכול לזכות במים המרפאים והקדושים הללו.

נס הסלע המתגלגל במדבר

באר מרים לא הייתה באר סטטית באדמה כפי שאנו מכירים כיום. למעשה, היה זה סלע מיוחד במינו אשר התגלגל יחד עם בני ישראל במסעם. בכל פעם שהיו חונים, היה הסלע מגיע אל חצר המשכן ומשם היה שופע כמויות אדירות של מים זכים. המים הללו לא רק סיפקו שתייה, אלא גם סימנו את הגבולות המדויקים לכל שבט ושבט.

מעבר לערך הפיזי, היו למים הללו כוחות רוחניים וגשמיים בלתי נתפסים. חז"ל מספרים כי המים היו גורמים לצמיחה מיידית של עצי פרי. אדם שהיה מעוניין לאכול פרי מסוים, היה זורע גרעין באדמה, משקה אותו ממי הבאר, ובתוך רגעים ספורים היה צומח אילן מפואר ומוציא פירות בשלים. זאת ועוד, המים היו ניחנים בכוח ריפוי מוחלט לכל מחלה ובכוח רוחני לפתוח את שערי החוכמה בפני השותה מהם.

התחנה הסופית: מעמקי הכינרת

עם הכניסה לארץ ישראל, הסלע המופלא לא נעלם מהעולם. על פי המסורת המובאת במקורותינו ובתלמוד, הסלע התגלגל אל תוך ים הכינרת ושם הוא נח עד עצם היום הזה. התלמוד מציין כי ישנן נקודות מסוימות על שפת הכינרת שמהן ניתן להביט אל תוך המים ולראות מעין דמות של כברה או סלסלה ענקית במעמקים. זהו למעשה הסלע של באר מרים, שממנו נובעים מים כחולים וצלולים בתוך מי הימה.

הוכחה חיה לכך אנו מוצאים בסיפורו של רבי חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י הקדוש. האר"י לקח את תלמידו לשיט בכינרת והשקה אותו מהמים שבמקום ההוא. באותו הרגע, מעיד רבי חיים ויטאל, נפתחו בפניו כל שערי החוכמה והבנתו בתורת הנסתר העמיקה לאין שיעור.

הסגולה המופלאה במוצאי שבת

סוד גדול נוסף הוא כיצד ניתן לזכות במי הבאר גם מבלי להגיע לכינרת. בספר "הכלבו", מגדולי הראשונים, מובאת מסורת עתיקה לפיה בכל מוצאי שבת באר מרים "מסתובבת" ועוברת דרך כל הבארות והמעיינות בעולם. המשמעות היא שבזמן זה, המים הזורמים בברזים בבתינו עשויים להכיל את מימי הבאר המקוריים.

מסופר על אדם שהיה ידוע במזגו החם ובעצביו הרופפים, שגופו היה מכוסה כולו במחלת השחין. במוצאי שבת אחת, אשתו שאבה מים מהבאר שבחצר ביתם. האיש כעס עליה בגלל שאיחרה לחזור, ובלהט הוויכוח נפל דלי המים והתיז על גופו. במקום שבו פגעו המים, העור נרפא לחלוטין והשחין נעלם כלא היה. התברר כי באותו רגע בדיוק עברו מי באר מרים בבאר שבחצרם, ואילו היה האיש שולט בכעסו וטובל את כל גופו במים, היה מתרפא לגמרי מכל תחלואיו.

לכן, המלצת הרב היא לנצל את זמן מוצאי השבת ולשתות מים מהברז מתוך אמונה. אולי נזכה שבאותו רגע יזדמנו לנו מימי הבאר הקדושים, אשר מביאים איתם רפואה שלמה, ברכה והצלחה בכל מכל כל.