לקראת שבת

מה השווי האמיתי של מיליון דולר? לא מה שחשבתם

הרב יואב בן חיים בסיפור משעשע חושף כיצד התורה מלמדת אותנו להסתכל אחרת על השנים, על הכסף ועל המרוץ הבלתי פוסק של החיים המודרניים

הרב יואב בן חיים
הוספת תגובה
אא
מה השווי האמיתי של מיליון דולר?

מי מאיתנו לא מצא את עצמו מייחל לעוד כמה שעות ביממה? נדמה כי בעולם המודרני המהיר והתזזיתי המרדף אחרי הזמן הפך למשימה הלאומית של כולנו. הרב יואב בן חיים חושף אותנו לסיפור עתיק ומעורר מחשבה שממחיש בצורה נפלאה את הפער העצום שבין תפיסת הזמן האנושית לבין המבט האלוקי על המציאות.

הסיפור מספר על אדם שעמד בתפילה והפנה שאלה לריבונו של עולם. הוא ביקש לדעת מה המשמעות של אלף שנים בעיני הבורא. התשובה שקיבל הייתה מפתיעה: בעיניי, אלף שנים הן בסך הכל שנייה אחת קצרה. האיש, שהיה סקרן לא פחות לגבי ענייני ממון, המשיך ושאל מהו ערכו של מיליון דולר בעולמות העליונים. הקדוש ברוך הוא השיב לו כי מיליון דולר נחשבים שם כפרוטה אחת בלבד, ממש כמו שקל בודד. האדם, שחשב כי מצא הזדמנות פז, ביקש מהבורא: אם כך, האם תוכל להעניק לי שקל אחד כזה משלך? הבורא השיב לו בחיוך: בוודאי, אין שום בעיה, רק המתן שנייה אחת.

הסיפור המשעשע הזה טומן בחובה מסר עמוק על פרופורציות. כשאנחנו היו ילדים קטנים, תמיד העדפנו לקבל חופן מלא במטבעות של עשר אגורות מאשר שטר אחד של מאה שקלים. הכמות הרשימה אותנו יותר מהאיכות. הרעש של המטבעות בכיס נתן לנו תחושה של עושר גדול, ורק כשבגרנו הבנו שערמה שלמה של פרוטות יכולה להסתכם בשטר אחד קטן וצנוע שערכו רב עשרות מונים.

התובנה הזו מתחברת באופן ישיר לפרשיות השבוע, בהר בחוקותי, שם התורה מצווה אותנו על ספירת השנים. אנו מצווים לספור שבע שבתות שנים, כלומר שבע פעמים שבע שנים, המגיעות לסיכום של ארבעים ותשע שנים. המצווה הזו מובילה אותנו אל שנת היובל. יש כאן מסר מדהים שמסתתר מאחורי המספרים. האדם נוטה לחשוב שהחיים הם נצח. הוא מסתכל קדימה ורואה לפניו שלוש מאות שישים וחמישה ימים בכל שנה, עשרים וארבע שעות בכל יום, וזה נראה לו המון זמן.

אך התורה מבקשת מאיתנו לעצור לרגע ולהתבונן בפרספקטיבה רחבה יותר. שבע שנים הן בסך הכל שמיטה אחת. שבע שמיטות הן בסך הכל יובל אחד. פתאום, פרק זמן של חמישים שנה נראה כמו יחידה אחת קטנה. אם נחשוב על כך שתוחלת החיים הממוצעת נעה סביב שמונים או תשעים שנה, הרי שמדובר בסך הכל בשני מחזורי יובל וחצי. כשמסתכלים על זה כך, מבינים שהזמן לא מחכה לאף אחד.

הזמן בורח לנו מבין האצבעות במהירות מסחררת. אם נשכיל לאמץ את המבט הזה, נוכל לתכנן את חיינו בצורה נכונה וטובה יותר. עלינו למקסם כל רגע, לנצל כל דקה של חסד ולפעול להשגת יעדים רוחניים וערכיים. כשאנו מבינים שכל שנה היא רק חלק ממחזור גדול יותר, אנו לומדים להעריך את האיכות ולא רק את הכמות. המטרה היא להפוך את ה"פרוטות" של חיי היום יום לשטרות בעלי ערך נצחי. רק באמצעות שינוי התפיסה נוכל באמת לכבוש יעדים אמיתיים ולהשאיר חותם בעולם הזה.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי