עם ישראל מרכין ראש: זיכרון של גבורה ואמונה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה הוא הרגע בו הזמן עומד מלכת עבור כל יהודי באשר הוא. ברחבי הארץ כולה משתררת דממה עמוקה שמבטאת את הכאב המשותף של אומה שאיבדה את טובי בניה ובנותיה. אלו הם רגעים של התייחדות עם אלו שיצאו להגן על הבית ולא שבו אליו עוד.

החלקה הצבאית היא עדות חיה למחיר היקר שאנו משלמים על חירותנו בארץ הקודש. כל מצבה היא עולם ומלואו כל חייל הוא סיפור של מסירות נפש וכל שם שחקוק באבן מותיר אחריו משפחה כואבת שנושאת בלבה חלל שלא יימלא. הגיבורים הללו בחרו לעמוד בחזית המערכה מתוך אהבת ישראל טהורה כדי להבטיח את שלומנו ואת המשך קיומנו בביטחון.

דווקא מתוך השבר הגדול הזה עלינו למצוא את הכוחות להתאחד. התורה מלמדת אותנו שגם בעיתות של הסתר פנים האמונה היא המגדלור שמאיר את דרכנו. זהו הזמן להגביר את אהבת החינם בתוכנו ולהרגיש כאיש אחד בלב אחד. כשאנו רואים חייל מתפלל מול אבני הכותל המערבי אנו נזכרים שהכוח שלנו אינו טמון רק בנשק אלא גם ברוח ובמסורת שעוברת מדור לדור.

גם כשהערפל כבד והעתיד נראה מאתגר אנו שומרים על התקווה. האור תמיד גובר על החושך והזיכרון של הנופלים מחייב אותנו להיות ראויים להקרבה שלהם. אנו מתפללים לעילוי נשמתם של כל הקדושים ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שינחם את המשפחות השכולות בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. יהי זכרם ברוך וצרור בצרור החיים.