"אין שום ייאוש בעולם כלל" | מה הסוד שמסתתר בדברי רבי נחמן מברסלב?

בתוך עולם של ניסיונות, קשיים ונפילות, יש אמרות ומשפטים שנאמרו מפי רבותינו לאורך השנים, שיכולים להשקות במים צוננים את הנפש העייפה.

אחת האמירות הללו היא משפטו של רבי נחמן מברסלב: "אין שום יאוש בעולם כלל".

נשאלת השאלה: איך? למה? הרי אם מעד, חטא או נפל האדם, הרי זה אך טבעי שיתייאש וירים ידיים. איך הוא יכול להעלות בדעתו שיוכל לחזור לדרגתו הראשונה? ומי מבטיח לו שיוכל להישאר שם? ואם כן, איך מתיישבים דברי הרב עם עולם השקר המתעתע בנו ומרחיק אותנו מהייעוד שלנו עלי אדמות?

על מנת להבין את דבריו נחזור לראשית ימי האדם. הגמרא במסכת נדה מגלה לנו שעובר היושב במעי אימו נר על ראשו ומלאך מלמדו את כל התורה כולה. התיאור הזה מדהים ומפעים. איזו קדושה עילאית. אבל אז, ברגע שהתינוק יוצא לאוויר העולם, המלאך מכה בו והוא שוכח תלמודו.
מה קרה פה? לשם מה היה כל הלימוד עם המלאך? מה הרווחנו מכל זה?
אדם הראשון נברא בגן עדן. היה אפוף במלאכים, קדושה ושלמות. ואז הוא חטא בחטא עץ הדעת. לפתע פתאום התוודע למושגים של קושי, חושך ומוות. מה ניתן לומר על כך? אז כל הבריאה וגן עדן הלכו לאבדון?

אברהם אבינו זוכה להכיר את בוראו ובברית בין הבתרים מקבל את ההבטחה האלוקית לו ולכל זרעו. עם ישראל יוצא לגלות מצרים וחווה גאולה שמימית, קריעת ים סוף וקבלת התורה בהר סיני. ואז הכול מתפוצץ. חטא העגל ושבירת הלוחות. הקב"ה אומר למשה:
"הרף ממני ואשמידם".
אז כל ההתעלות של מאות השנים שקדמו לכך ירדה לטמיון?

מסופר על אחד מתלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין שעזב את הישיבה ופרק עול. הרב היה שרוי בצער רב. לילה אחד הגיע אליו רבו, הגאון מווילנא, בחלומו ואמר לו: אל תצטער. תלמיד זה טעם את טעמה של תורה. הוא עוד יחזור אליך. עברו שנים. התלמיד התקדם רבות בלימודיו באוניברסיטה עד שנהיה פרופסור והעפיל לאוניברסיטה המלכותית. שם הציעו לו את התפקיד הבכיר ביותר, בתנאי שימיר את דתו. הוא ביקש שלושה ימים לחשוב. לאחר מכן התייצב אצל רבו והודיע לו כי הוא חוזר ליהדות ועולה לארץ ישראל. כשהתבקש להסביר את המפנה הגדול, סיפר: בשלושת הימים הללו חשבתי על כל מה שמצפה לי. מעמד, כסף וכבוד. ואז עברתי ליד בית יהודי ושמעתי יהודי שלומד גמרא. הניגון של הלימוד החזיר אותי אחורה. הרגשתי שהתורה בוכה עליי. היצר אמר לי: תוותר, אין לך לאן לחזור. אבל הניגון אמר לי: אתה כבר היית פה. זה המקום שלך. תחזור. התגעגענו אליך. ואז החלטתי שאני חוזר הביתה.

אם נבוא לאדם ונלמד אותו על חיובו ללמוד תורה בכל יום, על פי פסק השולחן ערוך ביורה דעה, ונוסיף את דברי האר"י ז"ל על חיובו בלימוד כל חלקי התורה, הוא יאמר: אינני יכול. ואנו נענה לו: בוודאי שאתה יכול. כבר למדת את כל התורה כולה, וכל מה שמבקשים ממך הוא רק שתחזור ותשנן אותה שוב. אין שום סיבה שלא תצליח לעשות זאת. אם נדרוש מעצמנו להגיע למקומות גבוהים, להעפיל אל פסגת האנושות, זה מרגיש קצת גדול עלינו ורחוק מאיתנו. ואולי במידה רבה של צדק.

אבל אם נזכור שכבר היינו שם, נשמנו את אותו אוויר פסגות, תמיד קל יותר לחזור למקום שבו כבר היינו. אם כן, אם כבר למדנו, הרגשנו והתחלנו, אין לנו רשות או סיבה להתייאש. כי גם אם נפלנו נמוך, בניגוד לכל העולם, אנו יודעים איך ולאן לחזור. כבר היינו שם.

שבת שלום.