הראש"ל רבי יצחק יוסף בפסק הלכה: "האם מברכים שהחיינו על תחפושת לפורים?"

לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לששון ולשמחה, כאשר רבים מבני ישראל עוסקים בהכנות למצווה - במשלוחי מנות, במתנות לאביונים וגם בקניית תחפושות לילדים ולמבוגרים כאחד - נשאל מרן הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א שאלה מעשית הנוגעת לברכה הראויה במעמד זה, והאם יש לברך ברכת 'שהחיינו' על התחפושות, להלן תשובתו:

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.

על אודות שאלתו לגבי מי שקנה תחפושת לפורים, והוא שמח בה, האם עליו לברך שהחיינו?

כתבו בעלי התוספות במסכת ברכות (דף נט עמוד ב): "ואומר ר"י דדווקא על בגדים חשובים מברך 'שהחיינו', דדומיא דבית חדש, נקט כלים חדשים, אבל אם אינם חשובים כל כך, כגון חלוק ואנפלאות (ונעלי בית) ונעליים וכיוצא באלו, אין צריך לברך עליהם".

וכן כתב המרדכי בשם ר"י, וכן כתבו הרא"ה והריטב"א בשם התוספות. אלא שהרא"ש ב"פרק הרואה" כתב: "ויראה לי שהכל לפי מה שהוא אדם, ויש עני ששמח בחלוקו יותר מעשיר בבגדים חשובים".

וכן כתבו בשמו הטור, ורבי דוד אבודרהם, ורבנו פרץ בהגהות הסמ"ק.

ומכל מקום, להלכה, לא נפקא מפלוגתא (לא יצא הדבר מכלל מחלוקת), שכבר מצאנו לרבנו המאירי שכתב: "כתבו התוספות שלא נאמרה ברכה זו אלא בקונה כלים חדשים חשובים, אבל על חלוק או מנעלים אינו מברך מתורת חובה, ואינו נראה לי אלא כל כלים במשמעו". וספק ברכות להקל.

והנה, לגבי תחפושות נראה שגם לפי שיטת הרא"ש אין לברך שהחיינו, שגם אדם עני אינו יוצא לרחוב בבגדי תחפושת במשך השנה, ובוודאי שאינו לכבוד.

ועיין בספר "ילקוט יוסף" הלכות פורים (מהדורת תשע"ג, עמ' תרפה), דשם נידון אופן שהגיע זמן התפילה בפורים, ואין באפשרותו להחליף את בגדי התחפושת בבגדים רגילים, אם מותר לו להתפלל בתחפושת, ואם מותר לליטאי להתפלל עם שטריימל או חסיד בכובע ליטאי וכיוצא בזה.

ואף על פי שנתבאר שם שמותר להתפלל, מכל מקום בוודאי זה אינו לכתחילה, ועל כל פנים לעניין ברכת "שהחיינו" נראה שאין לברך על כך.