למה התורה מצווה לזכור ולמחות את עמלק בכל דור?

למה חשוב שנזכור את אשר עשה לנו עמלק?

"קודם כול, מדובר בציווי אלוקי. כמו שכתוב בתורה הקדושה:
 'זכָוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָהׂ לךְָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיםִ'.

אבל צריך לדעת, כי היצר הרע - שהוא עמלק - יכול לתקוף ולצאת למלחמה אפילו נגד הצדיקים הכי גדולים. רבי צדוק הכהן מלובלין אומר כי הרעיון של 'עמלק', במהותו, רמוז בפסוק 'עֲמָלֵק יושֵֹׁב בְּאֶרֶץ הַנגֶּבֶ', ובעניינים של קדושה וטהרה, היצר הרע יש לו עזות ורשות לנסות לתפוס את כולם, אפילו את הצדיקים הגדולים והנשגבים ביותר.

שכן אלה מצוות שדרכן היצר הרע מנסה לתפוס את האדם ללוכדו.

ויש המון מקרים מפורסמים במשך ההיסטוריה: דוד מלך ישראל, שהעיד על עצמו 'ליבי חלל בקרבי', התנסה בניסיון הקשה הזה. גם בנו, שלמה המלך, החכם מכל אדם, עמד בפני ניסיון זה.

הגמרא מספרת שיצר הרע נדמה בשני מקרים לרבי מאיר בעל הנס ולרבי עקיבא בדמות אישה נאה. ושני הצדיקים הקדושים האלו שאי אפשר לשער גדולתם הלכו אחרי אותו יצר הרע, עד שהוא חשף את פרצופו האמיתי ואמר: 'אם לא שבשמיים היו מכריזים להיזהר בך ובתורתך, הייתי מפיל אותך עכשיו'.

והכוח של עמלק נולד שם, כשבני ישראל יצאו ממצרים. הרי, בצאתם ממצרים, בני ישראל היו במדרגה הכי שפלה, מ"ט שערי טומאה, ולאט לאט טיפסו למ"ט שערי טהרה, פסע מהמדרגה הגבוהה ביותר.

ודווקא שם - לעמלק הייתה עזות לצאת ולהילחם בישראל. ולכן דווקא את עמלק אסור לשכוח; כל יהודי, לא משנה לאיזו דרגה רוחנית הוא הגיע, עליו לזכור שתמיד 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו'.

לכן, עצם הזכירה היא שמירה בעניינים אלו. ויהי רצון שנזכה למחות את זרעו של עמלק מליבנו, וכך יהיה בפועל ממש בעולם כולו, אמן".