היא ביקשה להתגרש - והוא הבין ששכח מה הכי חשוב להם

לפעמים החיים מובילים אותנו לצמתים שבהם אנו נאלצים לבחור בין החומר לרוח, בין ההצלחה המיידית לבין הנצח. הסיפור המדהים הבא, שמביא הרב יהונתן ענבה, מתחיל באיום בגירושין ומסתיים באור גדול של תשובה, גילוי עצמי ומסירות נפש שקשה לתפוס בשכל אנושי.

הכול התחיל ברחובותיה הסואנים של ניו יורק לפני שנים רבות. איש עסקים יהודי אמיד, אדם שראה הכול בחייו והצליח לבנות אימפריה כלכלית במו ידיו, צעד לתומו ברחוב. לפתע, הוא שמע דבר שגרם לו לעצור על עומדו בתדהמה. חבורה של ילדים אפרו אמריקאים שיחקו ביניהם, אך השפה שבה דיברו לא הייתה אנגלית אלא יידיש רהוטה.

הוא פנה אליהם כלא מאמין ושאל אותם כיצד ייתכן שהם דוברים את שפת השטעטל היהודית. הילדים הביטו בו בעיניים מלאות תום וסיפרו לו את סיפורם קורע הלב. הם הסבירו לו שאביהם הוא אדם שומר מצוות בכל רמ"ח איבריו. בכל שבוע מחדש הוא היה מוצא עבודה, ובכל יום שישי הוא היה מפוטר משום שסירב בכל תוקף לעבוד ביום השבת הקדוש.

מצבם הכלכלי הידרדר עד כדי כך שהם נזרקו לרחוב ללא קורת גג. האיש שניהל את אחד הבניינים המפוארים באזור ריחם עליהם והציע להם לגור בחדר הפחמים שבתחתית הבניין, המקום שבו שורפים את הפחם כדי לחמם את הדירות של עשירי העיר. הילדים סיפרו כי הם חיים שם כבר שמונה חודשים. בגלל האבק השחור והתנאים הקשים, עורם השחיר לגמרי עד שנדמה היה כי הם שייכים לעדה אחרת, אך הם נשארו יהודים נאמנים שנלחמים על קדושת השבת.

איש העסקים התרגש עד עמקי נשמתו. הדמעות זלגו מעיניו כשראה את הילדים הקטנים שמקריבים את כל ילדותם למען השבת. הוא הוציא מחבילת השטרות שבכיסו סכום עתק שהיה יכול לכסות שכירות לשנה שלמה והגיש להם אותו. הילדים ביקשו קודם לשאול את אביהם אם מותר להם לקבל את הכסף. כעבור דקות אחדות הם חזרו עם תשובה שהיממה את איש העסקים. האב שאל אם העסקים של התורם פתוחים בשבת, וכאשר הילדים ענו בחיוב, האב סירב לקבל את הכסף. הוא אמר להם שאנשים שמוסרים את הנפש על השבת לא יכולים להשתמש בכסף שהגיע מחילול שבת.

איש העסקים רתח מזעם. הוא חזר לביתו כשהוא נסער וסיפר לאשתו על האנשים ההזויים שפגש, אלו שמעדיפים לגור בתוך פחם מאשר לקבל עזרה מאדם שאינו שומר שבת כמותם. הוא תיאר אותם בבוז ובלעג, אך לתדהמתו אשתו לא צחקה. היא החלה לבכות בכי תמרורים.

היא הביטה בו בעיניים דומעות והזכירה לו את העבר שלהם. היא אמרה לו כי כאשר הם חיו באירופה הם היו דבקים במצוות, ורק כשהגיעו לאמריקה הוא שכנע אותה שהם חייבים לעבוד בשבת רק תקופה קצרה כדי להסתדר. כעת, היא אמרה לו בכאב, לא רק שאתה לא שומר שבת אלא שאתה לועג לאלו שמוסרים את נפשם עליה. באותו רגע היא הציבה לו אולטימטום חד וברור. היא אמרה שהיא רוצה להתגרש מיד אם הוא לא יקבל על עצמו לשמור שבת כהלכתה.

הזעזוע היה עמוק. איש העסקים הבין באותו רגע עד כמה הוא התרחק מהשורשים שלו. הוא הבין שהכסף וההצלחה השכיחו ממנו את הדבר החשוב ביותר. באותה שעה הוא החליט לסגור את כל עסקיו בשבת, חזר לאותה משפחה בחדר הפחמים והעניק להם את הכסף מתוך קדושה וטהרה.

הרב ענבה מסכם את הסיפור בקישור לפרשת השבוע ולמעמד הר סיני. הדיברה הרביעית שנתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל היא זכור את יום השבת לקדשו. השבת היא השלט של כל יהודי, היא הסימן המבדיל בינינו לבין שאר העמים והיא המקור לכל הברכות בחיינו. כאשר אנו שומרים על השבת, אנו מתחברים ישירות לבורא עולם וזוכים לשפע ששום עסק בעולם לא יכול לספק.

מי ייתן ונזכה כולנו להבין את המעלה העצומה של יום השבת, יום שמעניק לנו כוח, נשמה יתרה וברכה בכל מעשי ידינו. שבת שלום לכל בית ישראל.