ט"ו בשבט
חג האילנות כבר כאן, והוא מביא איתו ניחוח של פריחה, התחדשות וחיבור עמוק לאדמת ארץ ישראל. כולנו מכירים את המנהג לאכול פירות יבשים ואת שירי החג, אך מתחת לפני השטח מסתתרים רבדים עמוקים הרבה יותר. לקראת היום המיוחד הזה, אספנו עבורכם חמש עובדות מרתקות שישפכו אור חדש על מהותו של ראש השנה לאילנות, מתוך זווית תורנית והיסטורית כאחד.
1. יום הדין של עולם הצומח
העובדה שחודש שבט טומן בחובו את ראש השנה לאילנות ידועה לכל ילד, אך האם עצרתם פעם לחשוב מהי המשמעות העמוקה של הקביעה הזו? מעבר לחגיגה של טבע ויופי, חז"ל מלמדים אותנו שביום זה נקבע גורלו של עץ השדה. זהו למעשה יום הדין של האילנות, שבו נגזר משמים כמה יבול יוציא כל עץ ועץ במהלך השנה הקרובה. בדיוק כפי שראש השנה של בני האדם קובע את פרנסתנו, כך ט"ו בשבט הוא הרגע שבו נקבע השפע החקלאי שיזין אותנו.
2. המקור המפתיע במשנה
רבים מחפשים את ט"ו בשבט בין דפי התורה, אך האמת היא שהחג אינו מוזכר שם כלל. הפעם הראשונה שבה אנו פוגשים את המושג "ראש השנה לאילן" היא בדברי המשנה במסכת ראש השנה. המטרה המקורית של התאריך הייתה הלכתית ומעשית לחלוטין: קביעת גבולות הזמן עבור דיני תרומות ומעשרות. בלי התאריך הזה, לא ניתן היה לדעת לאיזו שנה שייך הפרי וכיצד להפריש ממנו את המתנות המגיעות לכהן, ללוי ולעני כדת וכדין.
3. המחלוקת שעיצבה את לוח השנה
התאריך המוכר לנו, חמישה עשר בשבט, לא היה מוסכם על כולם מלכתחילה. במשנה מתוארת מחלוקת עזה בין שני בתי המדרש הגדולים: בית שמאי ובית הלל. חכמי בית שמאי סברו כי ראש השנה לאילנות צריך לחול כבר בראש חודש שבט, ביום הראשון של החודש. לעומתם, בית הלל קבעו כי התאריך הנכון הוא חמישה עשר בשבט. כפי שקורה ברוב המקרים במסורת ישראל, ההלכה נפסקה כדעת בית הלל, וזהו המקור לשם "ט"ו" המייצג את הגימטריה של המספר חמש עשרה.
4. נטיעות: מנהג חדש עם משמעות עתיקה
מנהג נטיעת השתילים, שהפך לאחד הסמלים המרכזיים של החג בימינו, הוא למעשה מסורת שהתגבשה רק בדורות האחרונים. אין למנהג זה מקור מפורש בהלכה העתיקה, והוא צמח מתוך הכמיהה והשיבה של עם ישראל לארצו. הנטיעות מסמלות את החיבור המחודש שלנו לארץ הקודש ואת קיום ההבטחה "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל". זוהי הדרך שלנו להכות שורשים פיזיים ורוחניים באדמה שחיכינו לה אלפי שנים.
5. מה שמים על השולחן?
רבים נוהגים לקנות פירות יבשים שהגיעו מרחבי העולם, אך המנהג האמיתי והשורשי ביותר הוא דווקא אכילת פירות משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. במקום לחפש פירות רחוקים, עדיף להתמקד בתאנה, ברימון ובתמר שגדלו כאן בארץ. בנוסף, חכמי הסוד גילו לנו שיום זה הוא שעת רצון מיוחדת לתפילה. נהוג לבקש בט"ו בשבט שנזכה לאתרוג מהודר ויפה לקראת חג הסוכות הבא עלינו לטובה, מתוך הבנה שהצמיחה של האתרוג מתחילה כבר עכשיו, בעיצומו של החורף.