נחשף: כך פעלה מפקדת החטופים הסודית של צה״ל מאחורי הקלעים

כבר בשעות הראשונות לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר הובן בצה״ל כי סוגיית החטופים והנעדרים מחייבת טיפול ייעודי, עמוק ומתמשך. בתוך כך הוקמה מפקדה מיוחדת תחת מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין, שתפקידה היה לרכז את כלל המאמצים המודיעיניים, המבצעיים והארגוניים הנוגעים להשבת החטופים ולבירור גורלם. כעת, לראשונה, נחשפים נתונים ופרטים נרחבים על פעילותה לאורך המלחמה.

המפקדה אוישה במהירות באנשי קבע שהועברו מתפקידיהם הקודמים, לצד אלפי משרתי מילואים, יועצים מקצועיים וכוח אדם ממגוון רחב של יחידות צה״ל, אגפי אמ״ן וגופים נוספים במערכת הביטחון. מדובר במפקדה שהוקמה כגוף משימתי עצמאי, אשר פעל לאורך כל שלבי הלחימה והתמרון הקרקעי.

המשימה המרכזית של מפקדת השו״ן הייתה ברורה: הגנה על החטופים, יצירת תמונת מצב עדכנית ואמינה על מצבם, והובלת המאמצים להשבתם הביתה, חיים או חללים. מאז פרוץ המלחמה שירתו במפקדה כאלפיים ומאה אנשי מילואים, כאשר כשישים אחוזים מהכוח היו משרתי מילואים. כאלף ושלוש מאות מהם הגיעו ממערך המבצעים המיוחדים, והשאר מלמעלה מחמישים יחידות שונות, ובהן חטיבת המחקר ויחידה 8200.

בימים הראשונים לאחר המתקפה הוערך מספר הנעדרים והחטופים בכשלושת אלפים ומאה בני אדם, בין היתר בשל ניתוקי קשר נרחבים. לאחר עיבוד מודיעיני יסודי וגיבוש תמונת מצב מדויקת, נקבע כי 255 בני אדם מוחזקים ברצועת עזה, בהם ארבעה שנחטפו עוד לפני פרוץ המלחמה.

במהלך הלחימה הושבו 168 חטופים חיים ו 87 חטופים חללים. מתוך כלל ההשבות, 59 בוצעו במסגרת מבצעים מיוחדים של כוחות הביטחון. לכל משפחת חטוף הוצמד קצין ייעודי בדרגת בכירות, אשר שמר על קשר שוטף עם המשפחה, העביר עדכונים מודיעיניים ככל שהתאפשר, ופעל לצמצום אי הוודאות סביב גורל יקירם, תוך שמירה על ביטחון המקורות וצנעת הפרט.

המפקדה עסקה גם בטיפול מתמשך בסוגיית החטופים שהוחזקו בידי חמאס עוד לפני השבעה באוקטובר, בהם אורון שאול והדר גולדין ז״ל, אברה מנגיסטו והישאם א סייד. הלחימה האינטנסיבית ברצועת עזה והפגיעה המשמעותית ביכולות חמאס יצרו תנאים שאפשרו השבת חטופים הן בפעולות חילוץ והן במסגרת עסקאות. לצורך כך נעשה שימוש במודיעין חדש שנאסף במהלך המלחמה, לצד מידע מוקדם שנצבר בשנים שקדמו לה.

פעילות המפקדה כללה בין היתר מיפוי רציף של מנותקי הקשר, מחקר עומק של מיקומי חטופים חיים וחללים, הקמת צוות ייעודי לניהול והבנת תהליכי משא ומתן, ועבודה מודיעינית ממוקדת מול הצד האדום. כל זאת תוך תיאום מתמיד עם פיקוד הדרום, חיל האוויר, השב״כ, מערך הנפגעים באכ״א וגופי מודיעין זרים.

לאורך המלחמה חולקה פעילות המפקדה לשלוש תקופות מרכזיות. בתקופה הראשונה, מהשבעה באוקטובר ועד מבצע דלתות שמיים, נבנתה תמונת המצב הראשונית והונחו היסודות הארגוניים. בתקופה זו שוחררו חמש חטופות ובהמשך, במסגרת עסקה, הושבו 105 חטופים חיים. בשלב השני, עד מרץ 2025, בוצעו עשרות מבצעי חילוץ במקביל ללחימה ברצועה. בשלב השלישי, עד ינואר 2026, שוחררו וחולצו חטופים נוספים, בהם גם רס״ר רן גואילי ז״ל, במבצע מורכב שהתבסס על מאמץ מודיעיני ממושך, הצלבת מקורות וזיהוי מדויק של מקום קבורתו.

המבצע להשבתו של רן גואילי נחשב לאחד המורכבים והרגישים שבוצעו. הוא כלל שיתוף פעולה בין צה״ל, המשטרה והשב״כ, ועבודה מאומצת של עשרות אנשי מקצוע, בהם יותר מעשרים רופאי שיניים, שסייעו בזיהוי לאחר סריקה של מאות גופות.

בסיכומו של דבר, פעילות מפקדת השו״ן מהווה אחד ממאמצי המודיעין והמבצע המורכבים והרגישים שידע צה״ל, והיא התנהלה לאורך כל המלחמה מתוך מחויבות עמוקה להשבת החטופים ולמשפחותיהם, עד החטוף האחרון.