"שערי שמיים נפתחים": זה המשמעות העמוקה של "שבת שירה" על פי הקבלה?

"רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ זצ"ל, המכונה 'החוזה מלובלין',
היה אומר שבשתי תקופות בשנה יש הארה עצומה מעל הרגיל:
שבת שירה ושביעי של פסח.

ההארה הרוחנית האדירה בתקופות אלו מגיעה מ'עתיק ואריך', שתי מדרגות גבוהות מאוד של רחמים גמורים שאין בהן דין כלל. בשתי רצועות זמן אלו מתעורר האור העצום שהיה בקריעת ים סוף.

כתוב בתורה הקדושה, שלפני שהים נקרע, בני ישראל עומדים על החוף, מתפללים וזועקים. אז אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו:
'מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ'.

כתוב בזוהר הקדוש על המילים 'מה תצעק אלי', כלומר, 'לאו בזכותא תליא מילתא', הים לא יכול להיקרע בזכות הזכויות שלכם, אלא 'בעתיקא תליא מילתא', קריעת הים תלויה במקום גבוה בעולמות שנקרא 'עתיק ואריך', שממנו יורדים הניסים, גם בלי זכויות.

לכן, כל העניינים הקשורים בקריעת ים סוף, כמו פרנסתו של אדם או זיווגו של אדם, אלו הימים להתחנן ולבקש על נפשנו בעניינים האלה. אבל לא רק בעניינים אלה, מכיוון שהאור היורד לעולם, הוא אור אין־סוף של רחמים שלא מבדילים ולא מסתכלים על מעשי האדם.

כמו שאמרה מידת הדין, כמובא בחז"ל: 'הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה', ומה ראויים אלה שיקרע להם הים ולאלו לא? אבל בכל זאת כך קרה הנס: הים נקרע בשבילנו ונסגר עליהם.

למה? כי זו הנהגה שהיא למעלה מהשכל. זה נקרא בחסידות 'למעלה מטעם ודעת'. לכן יש לנצל את הרגעים האלה, כל אחד יכול לעמוד ולצעוק השבוע הזה כמו משה רבנו על שפת הים, לבקש רחמים בעדו ובעד בני ביתו, ובעזרת השם יזכה לראות ניסים ונפלאות ממש כמו בימים ההם של קריעת ים סוף, אמן כן יהי רצון".