הראש״ל רבי יצחק יוסף בפסק מפתיע: "האם הלימון נחשב פרי?"

לכבוד היקר והנעלה, שלום רב.

על אודות שאלתך, האם מותר לברך על לימון "הנותן ריח טוב בפירות", אפילו שהוא חמוץ מאוד ואינו ראוי לאכילה כלל?

מנהגינו לברך על לימון חמוץ ברכת "הנותן ריח טוב בפירות", אף אם הוא חמוץ הרבה ואינו ראוי לאכילה בפני עצמו, דסוף סוף שם פרי עליו.

וכבר פשט המנהג שמברכים ברכת הריח על לימון, "הנותן ריח טוב בפירות", כמו שפסק הרב "גנת ורדים" שצריך לברך על לימונים "הנותן ריח טוב בפירות", ושכן מוכח מדברי מהריק"ש (רבי יעקב קשטֹרו).

ולמד כן ממה שכתב ה"מגן אברהם", שאפילו אין הפרי ראוי לאכילה בעצמו אלא רק על ידי תערובת, מברך עליו "הנותן ריח טוב בפירות", ולמדנו מזה שעל הלימון המריח בו מברך "הנותן ריח טוב בפירות".

וכן ראינו לחכמים שמברכים על לימון "הנותן ריח טוב בפירות", ואף על פי שהוא חמוץ הרבה ואינו ראוי לאכילה.

ואף שכתב מרן ב"שולחן ערוך" שאין לברך "הנותן ריח טוב בפירות" אלא על פרי שהוא ראוי לאכילה, מכל מקום עיקרם של הלימונים לאכילה הוא על ידי תערובות, וכמו שכתב מרן שם בקנילה (קינמון) וקלאוו (ציפורן), שמברכים "הנותן ריח טוב בפירות", אף על פי שהם מיני בשמים.

וכן הובא לדינא בשו"ת "צל הכסף" ובשו"ת "שאלת שלמה".

וכך כתב ב"פרי האדמה", שעל קליפת פרי הלימון שיש בה ריח טוב מברך "הנותן ריח טוב בפירות", ואף שבפרי עצמו אין בו שום ריח.

וכן כתבו בספר "פקודת אלעזר" ובספר "שמח נפש".

ומרן החיד"א בשו"ת "יוסף אומץ" (סימן כד) כתב בשם מהר"ח אלפנדרי, דמסתברא (שמסתבר) שיש לברך "הנותן ריח טוב בפירות" אף על חצי פרי.

וכן כתב מהר"י כולי בספר "מעם לועז".

וכן כתב ב"חסד לאלפים" שהמנהג לברך על לימון "הנותן ריח טוב בפירות", דהא לא נטעי הלימון אדעתא דאכילה (שהלימון לא ניטע על דעת לאוכלו).

ועיין ב"משנה ברורה" (סעיף קטן טז) וב"שער הציון" (סעיף קטן יב), ודו"ק.

ולא דמי לקלאוו, שמסקנת האחרונים לברך עליו "בורא עצי בשמים".

וב"זכרונות אליהו" כתב דהמנהג פשוט בירושלים ת"ו ובחברון לברך "הנותן ריח טוב בפירות", דשם פרי עליו, וצריך להתיישב בדבר. עד כאן תורף דבריו.

ועיין עוד בשו"ת "יביע אומר" (חלק ט, סימן צא, דף קסה עמוד ב, אות ג).

ובשו"ת "מעט מים", בקונטרס "שארית הפלטה", כתב על קפה כתוש: "כיון שאינו מיוחד להריח בו, אין להריח בו, ואם יריח בו, לא יברך".

וכתב הרב המגיה: "לפי זה היה נראה שאין לברך 'הנותן ריח טוב בפירות' על לימון, אף שיש לו ריח, אולם עינינו הרואות שמברכים עליו 'הנותן ריח טוב בפירות'".

וב"פקודת אלעזר" גם כן פקפק בזה על הלימון: "דיש לעיין היאך מברך הנותן ריח טוב בפירות וכו'".

וכן כתב ה"קצות השולחן" ב"בדי השלחן", דצריך לברך "בורא מיני בשמים" כקינמון.

וכל זה אינו מוכרח, ופוק חזי מאי עמא דבר (צא וראה מה מנהג העולם), וכמו שמעידים כל האחרונים הנ"ל שמברכים על הלימון "הנותן ריח טוב בפירות".