שלולית חורף אחת חושפת סוד מטורף של הבריאה

בתקופה המופלאה שבין הגשמים, כשהאדמה כבר רוויה והטבע מתחיל לפרוח בכל הכוח, בשדות ובצידי הדרכים נקוות שלוליות החורף. לחלקנו זה לפעמים נראה כמו כתם מים בבוץ, אך מי שבוחר להתבונן מקרוב, יגלה עולם ומלואו: מערכת שלמה של יצורים חיים, כאילו הבריאה כולה אומרת שירה.

בתוך המים העומדים הללו מתפתחת מערכת חיים מרהיבה, רוחשת ודינמית, אבל הקסם הגדול מתחיל בשאלה:

איך בכלל היצורים האלו הגיעו אל השלולית הטרייה?

אז קודם כול, כדאי לדעת שחלק מהיצורים האלה, היו כאן כבר לפני. בסבלנות ובתוך האדמה היבשה והצרובה, הביצים הקטנות שרדו את חום הקיץ הלוהט, וחיכו בסבלנות לרגע שבו טיפות הגשם יעוררו אותן לחיים.

יצורים אחרים הגיעו כ"טרמפיסטים" על גופם של בעלי חיים גדולים שבאו לשתות מהשלולית, וחלקם הם זחלים של מעופפים, כמו היתושים והשפיריות, שמצאו במים מקום בטוח להתפתח בו.

בתוך המים הצלולים נוכל להבחין בדפניות. אלו הם סרטנים זעירים, שקופים כמעט, הנעים במים בתנועות קפיצה עדינות ומהירות. לצדם פועל ה"שט־גב", פשפש מים ייחודי שכשמו כן הוא, שוחה תמיד על הגב. הוא מצויד בזוג רגליים אחוריות ארוכות מאוד ביחס לגופו, והן משמשות לו כמשוטים עוצמתיים המאפשרים לו לחתור במהירות מצד לצד.

אבל הטורפים האמיתיים של השלולית הם זחלי השפיריות. אלו יצורים תוקפניים המחסלים ביעילות זחלי יתושים וחרקים אחרים. כשהזחל מסיים את פרק חייו במים, הוא מטפס על גבעול יציב, עורו נבקע, ומתוכו מגיחה השפירית הבוגרת. היא פורסת כנפיים שקופות וממריאה אל השמיים כמסוק זעיר ומרהיב, המשאיר מאחוריו את חיי המים לטובת המרחב הפתוח.

מדהים לראות איך גם בשלולית הקטנה הקב"ה הטמין כל כך הרבה פלאים.