התפללתי מול הספרייה ופתאום זה קרה: התשובה הגיעה תוך ימים

ההרצאות בסמינר סחפו אותי ופתחו לי עולם שלא הכרתי. לאט לאט, התחלתי לשמור שבת. קניתי טלית קטן, תפילין חדשות, כיפה. ואז באו ספרי הקודש.

ספר אחר ספר, עד שנגמר לי המקום בבית. אז החלטתי, צריך ספרייה חדשה. זו הייתה הרכישה הכי יפה שעשיתי בחיים. אחר כך התחלתי ללמוד מדי ערב מוסר והלכה וגמרא.

למשך תקופה אפילו למדתי בישיבה. יום אחד ישבתי בסלון, הסתכלתי על הספרייה, וחשבתי לעצמי: איזו שמחה יש לי שה' זיכה אותי בזה. זה האוצר שלי.

באותם ימים פגשתי זוג חסידים מבוגר, שהכירו אותי לפני שחזרתי בתשובה. 'יהי רצון שיפוצו מעיינותיך חוצה', הם בירכו אותי בחמימות. עניתי אמן, אבל לא ממש הבנתי מה הם מתכוונים.

ואז, לילה אחד, עמדתי מול הספרייה, ולפתע המילים החלו לצאת:
'ריבונו של עולם, תודה על הכול. יש לי בקשה קטנה, תזכה אותי לדרוש ברבים, שאוכל להפיץ את האור הזה שיש לי פה בספרייה'.

עבר שבוע. נכנסתי בשבת לבית הכנסת לדרשה השבועית של רב הקהילה. אחרי התפילה, הרב ניגש אליי.
'יש לי בקשה', הוא אמר. 'אשמח שתדרוש בשבת הבאה'.

מרוב התרגשות, לא הצלחתי להשיב. הרב חייך. 'קבענו', הוא אמר.
'שבוע הבא אחרי קבלת שבת, בין מנחה לערבית'.

חזרתי הביתה המום:
רק יומיים קודם התפללתי על כך, והקדוש ברוך הוא כבר ענה לי?

את כל השבוע ניצלתי כדי ללמוד, לכתוב ולסכם לקראת הדרשה הצפויה. והנה הגיע היום.

הגעתי לבית הכנסת, הרב הציג אותי, קמתי, והתחלתי. 'שבת שלום...'
הלב פעם בחוזקה, הקול רעד קצת. הבאתי מאמרים, רמזים, סיפור מחזק, משל על הפרשה.

בסוף, כל הקהל ענה: 'חזק וברוך! פה מפיק מרגליות!'

כל אותו הלילה לא הצלחתי להירדם. הרגשתי מהו עונג אמיתי בנשמה.

שבוע אחרי, התארחתי אצל משפחה קרובה. נכנסתי לבית כנסת, ולקראת קבלת שבת הרב ניגש אליי ולחש: 'אשמח שתאמר דבר תורה'.

כך קרה גם בשבת שאחרי, כאשר עשיתי שבת במושב במירון: הגבאי ניגש אליי וביקש ממני לדרוש בפני הציבור, בלי להכיר אותי אפילו!

עד היום אני זוכה לזכות את הרבים. זכיתי ברוך ה' להבין את אותה ברכה של אותו הזוג, וזכיתי שהיא נתקיימה בי במלואה.

אחיי, רק תפילה אמיתית, והכול מתגשם! ביקשתי מעומק הלב לקרב את עם ישראל והקדוש ברוך הוא שמע את תפילתי!