חריפות מאשכנז בהירות מספרד: סיפורו המפתיע של בעל הטורים

כשכנופיות רינדפלייש השתוללו ברחובות גרמניה, והפחד היה אורח קבוע בפתחי הבתים היהודיים, החליט רבנו אשר בן יחיאל, הרא"ש, שלא להמתין לגזירה הבאה. הוא אסף את משפחתו, ניתק עצמו מקרקע המולדת, ויצא לנדוד צפונה, בתקווה למצוא מקום מקלט שבו אפשר יהיה לעבוד את ה' בלי מורא ובלי חרב מתהפכת מעל הראש.

במסע הזה נולד וגדל בנו, רבי יעקב. הוא נולד בארצות אשכנז, אך עיקר חינוכו וגדילתו היו בין חכמי ספרד. כך זכה לגורל נדיר: לספוג לתוכו שני עולמות רוחניים שונים ומשלימים. מצד אחד, חריפות, דיוק וקפדנות אשכנזית; מצד שני, בהירות, סדר ורוחב דעת ספרדי. הוא נשם תורה משני כיוונים, והפך את המתח ביניהם לאחדות פנימית.

רבי יעקב למד אצל אביו הרא"ש, מגדולי הפוסקים שבכל הדורות. לא רק ידע הוא קיבל ממנו, אלא דרך. אחריות הלכתית, יראת שמים עמוקה, ותחושה ברורה שהתורה איננה רק ספר, אלא מפת דרכים לחיים שלמים. את התורה הזו הוא ספג לתוך עצמותיו, עד שנהפכה לחלק מאישיותו.

בשלהי ימיו חיבר רבי יעקב את החיבור שעתיד היה לשנות את פני ההלכה לדורות: "ארבעה טורים". לא עוד פסקים מפוזרים, לא עוד תשובות נקודתיות, אלא מבנה מסודר, מקיף, שמכיל את חיי היהודי כולם. ארבעה חלקים: אורח חיים, יומו של האדם מרגע שהתעורר; יורה דעה, איסור והיתר, כשרות וחיים שבקדושה; אבן העזר, הבית היהודי והמשפחה; וחושן משפט, צדק, דין וממונות.

יותר ממאתיים שנה לאחר מכן, כשהתיישב מרן רבי יוסף קארו לכתוב את ה"שולחן ערוך", הוא לא התחיל מאפס. הוא הניח את ספרו על גבי הטור. עד היום, כל מי שלומד "שולחן ערוך", לומד למעשה את השלד, את המבנה, ואת החלוקה שקבע רבי יעקב בן הרא"ש. הטור אינו רק ספר, הוא התשתית של עולם ההלכה כולו.

אבל רבי יעקב לא היה רק פוסק. הוא היה גם פרשן, יוצר, ואיש סוד. בפירושו על התורה, "בעל הטורים", גילה עולם שלם של רמזים נסתרים: ספירת אותיות, הקבלות בין פסוקים רחוקים, משחקי לשון עדינים שמגלים עומק שלא נראה במבט ראשון. פירוש קצר, תמציתי, אבל כזה שמאיר באור חדש כל פסוק.

יש בו שילוב נדיר: מצד אחד, דיוק לשוני קפדני; מצד שני, מעוף מחשבתי. לא דרשות ארוכות, אלא נגיעות מדויקות שמכריחות את הלומד לעצור ולחשוב. להבין שהתורה מדברת גם בשתיקה, גם במספר האותיות, גם במבנה הפסוק.

והיום, מאות שנים אחרי, כל בחור ישיבה יודע את הכלל הפשוט:

אם רוצים ללמוד הלכה, פותחים "טור".

ואם רוצים להבין את שורש הפרשה, את הרמזים הדקים שמתחת לפני השטח, לומדים את "בעל הטורים".

כך ממשיך רבי יעקב בן הרא"ש ללוות את עם ישראל: גם בהליכה המעשית של היום־יום, וגם בעומק הסוד של התורה. דמות אחת, שני עולמות, וחיבור אחד שהפך לנצח.