בלב ירושלים: מקווה טהרה מימי הבית השני נחשף תחת רחבת הכותל

גילוי ארכיאולוגי יוצא דופן נחשף בימים האחרונים בלב ירושלים: מקווה טהרה מתקופת הבית השני, שהשתמר במצב מרשים מתחת לרחבת הכותל המערבי, התגלה במהלך חפירה של רשות העתיקות - ממצא המעיד באופן נדיר על חיי היומיום היהודיים רגע לפני חורבן העיר.

על פי ממצאי החפירה, המקווה נחצב בסלע ומידותיו מעידות על מבנה מתוכנן היטב - באורך של 3.05 מטרים, רוחב של 1.35 מטרים ועומק של 1.85 מטרים. בחלקו הדרומי נחשפו ארבע מדרגות חצובות שהובילו לתוך המאגר. המקום היה אטום במשך כמעט אלפיים שנה, כשהוא חתום בשכבת אפר עבה, ככל הנראה מהשריפות שפרצו בירושלים בשנת 70 לספירה עם נפילת העיר בידי הרומאים.

ארי לוי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, מתאר את הגילוי כהתרחשות טעונה: "האבנים כאן מספרות סיפור - של בני אדם, של אמונה, של מאבק. מדובר בתיעוד חי של ירושלים הרוחנית כפי שהייתה ערב החורבן". בתוך שכבת האפר התגלו כלי חרס ואבן, המזוהים עם האוכלוסייה היהודית של אותה תקופה.

עיתוי החשיפה מוסיף רובד רגשי: היא התבצעה סמוך לציון צום עשרה בטבת - היום שבו החל המצור הבבלי על ירושלים, שהוביל לבסוף לחורבן בית המקדש הראשון. לוי עצמו התייחס לכך ואמר כי "אין צורך בעוד איתותים - הממצאים מדברים בעד עצמם, והם קוראים לנו לבנות יחד מתוך התודעה הזו".

המקווה נחשף בסמוך לקשת רובינסון ולגשר העתיק שהוביל אל הר הבית, באחד האזורים המרכזיים בהם צעדו עולי הרגל לבית המקדש. על כך אמר לוי: "ירושלים לא הייתה סתם עיר - זו הייתה עיר של מקדש. חיי הטהרה היו חלק בלתי נפרד מהמרקם היומיומי".

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לגילוי ואמר כי הוא מדגיש את השילוב ההדוק בין חיי הדת לחיים האזרחיים בעיר הקודש. לדבריו, "המקווה הזה הוא ביטוי חי לעומק הרוחני של ירושלים".

מנכ"ל הקרן למורשת הכותל, מרדכי (סולי) אליאב, הוסיף: "עצם קיומו של מקווה, עטוף באפר חורבן, הוא תזכורת לעוצמה היהודית שמצליחה תמיד לקום מתוך ההרס. מהמקום הכי נמוך - אנחנו יודעים לעלות שוב".

בין שכבות האבן והטיח שנותרו שלמות, נדמה שממש אפשר לדמיין את צעדיהם של אחרוני עולי הרגל שירדו לטבילה — רגעים לפני שהעיר נכנעה. כיום, כשאנו ניצבים מעל אותו מקווה, מדובר לא רק בגילוי היסטורי — אלא בגשר חי בין עבר כואב לבין תקופה של תחייה מחודשת.