האם נוזל ביצים מפוסטר נחשב מבושל?

מדי חורף, מקנן בלב הלולנים חשש מחורף חם שייצור משבר בענף.
החום מקשה מאוד על הטלת הביצים וממעט אותה באופן משמעותי.

בשני העשורים האחרונים התפתח שוק עצום של מוצרי ביצים מעובדים: נוזל ביצים לאפייה ובישול, נוזל חלבון, נוזל חלמון, וצירופים נוספים בגוונים שונים.
למשל, נוזל לפסטות יהיה כתום יותר כי הוא מושג על ידי האכלת תירס לתרנגולות,
ונוזל צהבהב למאפיות יושג בהאכלת עלים ירוקים כמו אספסת.

השיקולים הם תמיד זהים: חיסכון בעלויות, הימנעות מסיכון הסלמונלה, ושיקול נוסף, פתרון לבעיה כשרותית של בדיקת דם.
בעיה זו רלוונטית יותר במדינות בהן נמכרות ביצים פוריות כביצי מאכל.
בישראל הביצים מוגדרות כ"ספנא מארעא", ביצים שלא ייצאו מהן אפרוחים, ולכן גם דם שנמצא בהן אינו מעורר חשש לתחילת ריקום אפרוח, והביצה אינה אסורה משום שרץ.

אז איך מייצרים את הנוזל?
לאחר שבירת הביצים, הנוזל עובר פסטור, חימום להרוג חיידקים, ואז קירור מהיר.
בביצים יש אתגר לפסטר, ותוך כדי לוודא שהביצה לא תתבשל.
הפתרון שנמצא הוא לפסטר מתחת לרף הבישול: ביצים מתחילות להתבשל בטמפרטורה של 62 מעלות. לכן נהוג לפסטר באזור ה־60 מעלות.

אבל כלפי הנדון ההלכתי, 60 מעלות זה חום גבוה מאוד:
מדד החום להחשבת דבר כמבושל הוא "יד סולדת", שבדעה המחמירה הוא מקסימום כ־45 מעלות.

אם כן, האם ביצה ששהתה זמן רב בחום גבוה בהרבה מ"יד סולדת" נחשבת מבושלת?
או במילים אחרות, האם יהיה מותר לגוי לבשל לנו חביתה העשויה מנוזל ביצים מפוסטר?
הרי כלל בידינו שכל דבר שהתבשל על ידי יהודי אפילו רק כשליש בישול (כמאכל בן דרוסאי), מותר לגוי להמשיך ולסיים את הבישול.
מצד שני, ניתן אולי לטעון שכיוון שלאחר הפסטור הנוזל חזר למצבו הנוזלי המקורי, מעשה הבישול הראשון התבטל.

תלמיד חכם שאני מאוד מעריך העלה בפניי שאלה נוספת שתצא מהנדון:
האם נוזל ביצים מפוסטר נחשב כמו מים רותחים שהתקררו?
לדעת הרבה פוסקים, מים כאלה לא חל עליהם שוב איסור בישול, לפחות מהתורה.
נכון שלהלכה אנו פוסקים שיש בישול אחר בישול בדבר לח, ואסור לחמם מחדש מים שהתקררו,
אבל מי שמעיין בנבכי הלכות שבת יודע שנתון זה מוליד אפשרויות הקלה רבות.