חיים ישראל בטורו השבועי: כך משלבים קריירה עם משפחה

הרבה שואלים אותי איך זה לחיות בין הופעות, נסיעות, הקלטות, ואיך משלבים חיי משפחה עם אורח חיים כזה דינאמי?
האמת? זה לא תמיד פשוט.

יש תקופות שאתה חוזר מאוחר בלילה, לפעמים אחרי הופעה ארוכה, וכל בני הבית כבר ישנים; אז אתה יושב עם עצמך במטבח או בסלון, עם כוס תה, וחושב על הילדים, על איך הם גדלים, משתנים, צוחקים, בזמן שאתה בדרך לעוד במה ואתה רק מייחל לאסוף עוד רגעים וזכרונות איתם.

אבל עם השנים למדתי שהאיזון הזה הוא לא חלום, הוא בחירה יומית.
כי המשפחה היא לא רק "המקום שאתה חוזר אליו בסוף היום", היא גם, ואולי בעיקר, "הסיבה" שלך לצאת כל בוקר מהבית ולעשות את מה שאתה עושה.

בכל שיר שאני שר ובכל מילה שאני כותב, יש חלק מהבית שלי. האהבה, הגעגוע, החיבוק שחיכה לי אחרי יום ארוך, כל אלו מקבלים ביטוי סמוי בתוך השירים שלי.

ובכל זאת, יש רגעים קטנים שאני משתדל מאוד שלא לוותר עליהם בשום אופן: שולחן שבת משפחתי מלווה בשירה של הילדים, שיחה עם אחד הילדים לפני השינה, הליכה קצרה עם אשתי בערב שקט. אלו הרגעים שבהם אני נטען מחדש.

כך אני יכול לחזור לבמה עם לב מלא, והבנה כמה שאני כלום בלעדיהם.
ובלי ההבנה הזאת, בלי הטעינה מחדש, אי אפשר לשיר באמת ומהלב.

מישהו פעם שאל אותי: "חיים, איך אתה מצליח לשיר כל כך מהלב?"
עניתי לו בחיוך, "כי יש לי לב לחזור אליו..."
וזה באמת הסוד.

הבמה נותנת לי כנפיים לעוף, אבל הבית, הוא העוגן.
ושניהם ביחד, זה השיר הכי יפה שיכולתי לבקש.

כי אין ערך לכלום בלי המשפחה שנותנת לי את הכוח ליצור, לשיר, לשמח ולהיות מי שאני...

שבת שלום!