"וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמוֹ": 5 דברים שלא ידעתם על הקרב הלילי של יעקב אבינו

בפרשת וישלח (ל"ב, כ"ה) מסופר על אחד הרגעים הדרמטיים והמסתוריים ביותר שמתרחש דווקא באמצע הלילה,  "וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר".
רגע לפני הפגישה הטעונה בין יעקב לעשו. יעקב נותר לבדו, ואז מופיע לפתע "איש", ומתחיל מאבק סוער שנמשך עד עלות השחר.
מי היה אותו "איש"? מה משמעות הקרב הזה? ומה זה בכלל אומר לנו, כאן ועכשיו?

הנה חמישה דברים שלא ידעתם על הקרב הרוחני של יעקב אבינו:

1. ה"איש" הוא שרו של עשו, ולא בן אדם רגיל

רש"י מביא את דברי חז"ל: "ויאבק איש עמו, שרו של עשו היה".
מדובר במלאך שמייצג את עשו בעולם הרוחני, "השר" שלו.
לכל אומה יש את השר הרוחני שמייצג אותה למעלה, ויעקב לא נאבק באדם, אלא בכוח הרוחני שמאחורי אחיו, עוד לפני שיתמודד מולו במציאות.

2. הקרב הזה הוא רמז למאבק נצחי

הרמב"ן מגלה: "רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו יארע לנו תמיד עם בני עשו".
המאבק של אותו לילה הוא סמל נצחי למאבק בין ישראל לאומות, מאבק רוחני, פוליטי וגשמי, שיחזור על עצמו בכל דור ודור.
מי שפותח עיניים, רואה את זה גם בזמננו.

3. למה דווקא הירך?

כשהמלאך רואה שאינו יכול לגבור על יעקב, הוא מכה אותו בירך, ונוקע אותה.
וזה רומז לדורות הבאים.
יש כאן מסר עמוק: האומה תעבור פגיעות, תצלע לפעמים, אבל לא תיפול.
יעקב המשיך ללכת, וגם עם ישראל ימשיך, למרות הכול.

4. יעקב דורש ברכה, ומקבל שם חדש

למרות הפציעה, יעקב לא מוותר. הוא אוחז במלאך ואומר לו: "לא אשלחך כי אם ברכתני".
המלאך נענה, ומברך אותו, ואף נותן לו שם חדש: "ישראל".
לא עוד יעקב, אלא ישראל, "כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".
זהו רגע היסטורי שבו נקבעת זהותו של עם שלם, עם שאינו נכנע, לא בגשמיות ולא ברוח.

5. השחר עולה, והתקווה עמו

המאבק נגמר רק עם עלות השחר. למה? כי עלות השחר מסמלת את תחילת הישועה.
כך גם בימי הגלות, כשהלילה ארוך והמאבק קשה, עלינו להאמין שהשחר יעלה, ושעם ישראל יֵצא ממנו חזק יותר.
יעקב התחיל את הלילה לבד, פצוע, וסיים אותו עם שם חדש, עם ברכה, ועם הבטחה לעתיד.

זה אולי נשמע כמו סיפור עתיק, אבל זה הסיפור שלנו. של כל יהודי ויהודי שמתמודד עם ניסיונות, עם חושך, עם קרבות פנימיים וחיצוניים.
המסר ברור: גם אם נפצעת, תמשיך. גם אם קשה, אל תוותר. ותדע: בסוף, אתה תנצח.