השופטת גילתה: הפסיקות של עורך הדין זו פיקציה של ה-AI

בבית המשפט המחוזי בירושלים ניתן היום (רביעי) פסק דין שלא רואים כל יום. השופטת חנה מרים לומפ, שביררה תביעה קניינית רגילה למראה, הבחינה באמצע הדיון שמשהו פשוט לא מסתדר: רוב פסקי הדין שצורפו לתביעה - לא מופיעים באף מאגר משפטי מוכר.

בדיקה מעמיקה העלתה ממצא מדהים: מתוך 11 פסיקות שצורפו לכתב התביעה, רק שתיים היו אמיתיות. כל היתר? נכתבו על ידי מערכת בינה מלאכותית ש"בדתה" מסמכים שנשמעים משכנעים - אך פשוט לא קיימים.

עורך הדין שטיפל בתביעה הודה כי אכן השתמש בכלי AI (בינה מלאכותית) כדי להכין את כתבי הטענות, אך טען להגנתו שהוא לא ידע שהמערכת עשויה להמציא פסקי דין.

השופטת לא קיבלה את הטיעון הזה. היא הקדישה חלק מרכזי בהחלטה שלה להסבר על התופעה ההולכת ומתרחבת - עורכי דין שמגישים מסמכים לבית המשפט בלי לבדוק אותם לעומק, מתוך הסתמכות עיוורת על טכנולוגיה. היא כתבה שמדובר בפגיעה קשה - הן בצד שכנגד, הן בבית המשפט עצמו, והן באמינות המקצועית של עריכת הדין.

לדבריה, גם בית המשפט העליון כבר קבע כי "הסבלנות למקרים כאלה - אזלה". בינה מלאכותית לא מחליפה אחריות אישית, וכל מילה שנכתבת ונחתמת בשם עורך דין - צריכה להיות בדוקה ומדויקת.

ומה היו התוצאות? השופטת דחתה את התביעה על הסף, חייבה את התובע לשלם הוצאות משפט בסך 16 אלף שקלים, ואף השיתה הוצאות אישיות על עורך הדין עצמו - 4,000 שקלים לקופת המדינה, על התנהלות רשלנית ועל הגשת פסיקות בדויות.

ולמרות שהשופטת ציינה שגם בלי הבינה המלאכותית הייתה סיבה לדחות את התביעה - היא קבעה שהשימוש החמור בטכנולוגיה באופן לא אחראי, עמד בפני עצמו כסיבה מספקת לדחייה.