מה מסתתר בשם עשיו? הרב בידרמן חושף את שורש העצלות שמפיל גם את הטובים ביותר

בשיעורו השבועי, הסביר הרב אלימלך בידרמן שליט"א את עומק מושג ה"עצלות" דרך דמותו של עשיו. מתוך דברי ה"דברי ישראל", כאשר נאמר על עשיו "ויבז עשיו את הבכורה", "הבכורה" למעשה בפירושה היא ה"התחלה". זוהי תכונתו המובהקת של עשיו: הוא בז לבכורה - להתחלה, "אין לי כוח להתחיל שום דבר". הוא היה עצלן להתחיל.

הרב בידרמן מביא את פירוש רש"י לשם "עשיו", "על שם שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה". רעיון זה משקף את השקפת עולמו של העצלן. אדם כזה אוהב את המנוחה, יושב בטל, וחושב בדעתו "כאילו הכל כבר נעשה". לעשיו היה רצון עמוק לברוח מכל מעשה הדורש מאמץ. כה עמוקה היא עצלות זו, עד כדי כך שעשיו לא הסכים לקחת אוכל לפה לבד אלא ביקש "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה", עשיו אינו מסוגל אפילו להרים כפית אל פיו.

תפקידנו הוא להידמות ליעקב ולא לעשיו, "יעקב" הוא ההפך המוחלט מדרכו של "עשיו", המבטאת "אין לי כוח", אלא מידתו של יעקב היא הפעולה המתמדת. כמו שנאמר על יעקב "וידו אוחזת בעקב" הוא ניסה לעשות מה שיכל כדי לצאת, תמיד עלינו להשתדל לעשות מה שאפשר. עלינו לדחות את המחשבה שהכול כבר הסתיים או שאין בנו את הכוח הדרוש, ובמקום זאת, לשאוף תמיד לעשייה ולמאמץ מתמיד.