משנים את חוקי המשחק: קליפת האבוקדו נכנסת לצלחת - ואתם חייבים להבין למה

בעוד שתכולת האבוקדו עצמה עשירה בשומנים טובים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים - גם קליפתו עשויה לתרום לאורח חיים בריא. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שקליפות האבוקדו, בעיקר מזן האס הנפוץ, מכילות עשרות חומרים פעילים מהצומח - כולל נוגדי חמצון חזקים, תרכובות פנוליות וחומרים ביואקטיביים התורמים להפחתת תהליכים דלקתיים, איזון לחץ הדם והגנה מפני מחלות לב וסרטן.

מה יש בקליפה?

בין הרכיבים שנמצאו בקליפת האבוקדו:

• פחמימות מורכבות - תורמות לאנרגיה מתמשכת ולתחושת שובע.
• חלבון צמחי - חיוני לבניית רקמות, שרירים והורמונים.
• סיבים תזונתיים - משפרים את פעילות מערכת העיכול ותורמים לאיזון משקל.
• ויטמין E - אנטי אוקסידנט עוצמתי שתורם להגנה תאית.
• ויטמין C - חיוני להחלמת פצעים, תפקוד מערכת החיסון וספיגת ברזל.
• מגנזיום - תומך בבריאות השרירים, הלב והעצמות.
• אשלגן - מסייע באיזון לחץ דם ותומך בפעילות תקינה של הלב.

איך צורכים קליפת אבוקדו?

אמנם הקליפה מרה באופן טבעי, אך קיימות דרכים להפוך אותה לנגישה יותר למטבח הביתי:

• תה מקליפת אבוקדו: מרתיחים את הקליפה בכוס מים למשך 5 דקות, מסננים, מוסיפים דבש או ג'ינג'ר - ושותים.
• אבקה לקראת שימוש חוזר: מייבשים את הקליפה (באפייה בתנור או חימום במיקרוגל), מרסקים לאבקה דקה, ומשלבים בשייקים, יוגורט או רטבים - למשל עם לימון, שום ושמן אבוקדו.

יש לקחת בחשבון כי תהליך החימום עלול לפגוע בריכוז החומרים הפעילים, ולכן מומלץ לשלב גם צריכה טרייה או מינימלית בעיבוד.

ומה לגבי הגלעין?

למרות שיש מי שממליץ להשתמש גם בגרעין האבוקדו, יש להיזהר: חלק מהחומרים שבו עשויים להיות רעילים בכמויות גדולות - ולכן לא מומלץ לצרוך אותו באופן שגרתי או ללא ייעוץ מקצועי.

בשורה התחתונה: אם אתם כבר צורכים תזונה עשירה בירקות, פירות וקטניות - ייתכן שאין הכרח להוסיף גם את קליפת האבוקדו. אבל למי שמחפש דרכים חדשות לנצל את כל מרכיבי המזון וליהנות מתוספת טבעית של נוגדי חמצון - כדאי לשקול לתת צ'אנס גם לקליפה.