לא חולים - פשוט עניים: שליש מהישראלים ויתרו על טיפול רפואי

על רקע הדימוי של ישראל כמדינה עם מערכת בריאות ציבורית מתקדמת, עולה תמונה קשה מהשטח: יותר ויותר אזרחים מוותרים על טיפול רפואי - פשוט כי הם לא יכולים להרשות לעצמם.

סקר חדש שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור עמותת רופאים לזכויות אדם, מצא כי כשליש מהאזרחים במדינה נאלצו בשנה האחרונה לוותר על טיפול רפואי או תרופות - בין אם בשל זמני המתנה ממושכים ובין אם בשל העלויות הכספיות. אבל מאחורי המספרים יש קו ברור: ככל שהכנסה נמוכה יותר - כך עולה הסיכוי לוותר על הבריאות.

הממצאים מגלים כי בקרב בעלי הכנסה נמוכה, כמעט אחד מכל חמישה נאלץ לוותר על טיפול רפואי מסיבות כלכליות - שיעור כפול מבקרב בעלי הכנסה גבוהה. המצב חמור עוד יותר בקרב אזרחים ערבים: אחד מכל חמישה העיד כי לא ניגש לרופא או לא קנה תרופה בגלל המחיר.

מדובר בנתונים שמעידים לא רק על בעיה רפואית, אלא על פער חברתי שהולך ומעמיק: הנגישות לשירותי בריאות - שהיא אמורה להיות בסיסית ושוויונית - הפכה תלויה בכיס ובכתובת.

הסקר בדק גם את הקשר בין תחושת ביטחון אישי לבין נגישות לשירותים. נמצא כי רק כ-10% מהמשיבים הערבים דיווחו שהם מרגישים "בטוחים מאוד" במרחב הציבורי, לעומת 35% מהיהודים. המגמות הללו חוזרות גם בהתנהלות מול מוסדות: בעלי הכנסה נמוכה נוטים לפנות פחות למשטרה ומדווחים על תחושת הגנה פחותה מצד המדינה.

הקשר הזה בין תחושת ביטחון לבין מצב בריאותי אינו מקרי - אלא השתקפות של חוויית חיים כוללת: מי שחיים בתחושת הדרה, גם יפנו פחות לבקש סיוע רפואי כשיידרשו לכך.

הסקר גם חושף ממד עמוק נוסף של מצוקה: יותר ממחצית מהמשיבים דיווחו על פגיעה בתפקוד היומיומי בעקבות קושי נפשי - אך רק 17% פנו לטיפול מקצועי. השאר נותרו להתמודד לבד, חלקם עם תרופות מרשם וחלקם עם פתרונות טבעיים - מעין התמודדות שקטה שאינה נרשמת במערכת.

רוני בן כנען, מעמותת רופאים לזכויות אדם, אמרה ל"ישראל היום":
"בריאות זו לא רק בדיקת דם או ביקור אצל רופא. זו גם תחושת ביטחון, נגישות לשירותים ותמיכה נפשית. כשאוכלוסיות שלמות חשות שמערכת הבריאות לא רואה אותן - זה כבר לא רק כשל שירותי. זה כשל חברתי עמוק".