למה אני לא מצליח לשמוע את אשתי - ורק רוצה לנצח אותה בוויכוח?

אשר אדם מרגיש צורך וחובה "לנצח" בוויכוח - זה לא באמת על הנושא שעליו בני הזוג רבים (כסף, ניהול הבית, חינוך ועוד).
בהתחלה בני זוג רבים על הנושא, אך ככל שעובר הזמן - בני הזוג מתווכחים על תחושת הערך שלהם!

מה מתרחש בפנים?
הוויכוח עלול להפעיל באדם מנגנון הגנה - לא על הטיעון, אלא על זהותו. האדם מרגיש ואומר לעצמו - ופעמים רבות זה כלל לא מודע: "אם אני טועה - אולי אני פחות חכם, פחות שווה, פחות יאהבו אותי. אם הצד השני ינצח אותי - אולי הוא יעזוב אותי..."

ולכן, מאחורי הצורך והרצון להוכיח שאני צודק, מסתתר הצורך הנפשי לומר: "אני קיים. אני חשוב. אל תבטלו אותי."
זה לא מאבק על צדק - אלא על הכרה!

אדם כזה לא באמת נלחם בבן הזוג - הוא נלחם בעצמו, בפחד הפנימי שלו שלא יראו אותו, שלא יעריכו אותו. המאבק החיצוני עם אשתו - זו רק השתקפות של מאבק פנימי: בין הפחד הדמיוני והאשליה שלנצח את האחר זו הדרך להיות מוערך, לבין היכולת להרפות, לשמוע את הצד השני - ואם הוא צודק, זו לא בעיה.
אדרבה - זו גדלות: להרחיב מבט.

האדם מנוצח על ידי הפחדים שבתוכו. הוא פוחד להיות מובס. הוא לא פתוח לגישה שאומרת: "אם תשמע את האחר - תחכים, תראה עוד זווית ראייה. זה לא אומר שהשני צודק - זה אומר ששני בני הזוג צריכים למצוא גישה שמתאימה לשניהם. יחד צומחים - זו השמחה והערך העצמי באמת."

אבל כאשר הוא מנצח את אשתו - הוא נשאר מובס מבפנים.
כי הניצחון מבודד אותו - לא מחזק.

הפתרון איננו לוותר על עמדות - אלא להחליף את המוקד: במקום לשאול "איך אני מנצח?" - לשאול: "איך יחד אנו צומחים?"

כשאדם לומד להרגיש בטוח בערכו הפנימי - הוא יכול לדבר, להקשיב, ולשאת אפילו ביקורת - מבלי להרגיש שמוחקים אותו. ומי שמפסיק לנסות "לנצח" - מגלה שהוא באמת מנצח את עצמו, את הפחד שבתוכו.
זו העוצמה.