"אם היה...": מה קורה לאנשים שחיים בצורה הזו?

אנשים רגילים לומר: אם היה אחרת... אם היו לי הורים טובים יותר, אם היו לי חברים מבינים יותר, אם הייתי נולד במקום אחר... אם, אם, אם.
אבל אולי הגיע הזמן לשאול לא את שאלת ה"אִם", היה אחר אלא 'אם' הייתי חושב על ההווה??

מה היה אם הייתי מפסיק לומר "אם" — ומתחיל פשוט לחיות את ההווה?
מה היה אם הייתי מפסיק להסתכל לאחור, ולוקח אחריות על הבחירה שלי עכשיו, על העשייה שלי ברגע הזה?
כי כל רגע שאני חי בהווה, מחזק בי את כוח הבחירה. וכל בחירה קטנה - בונה עולם חדש.