
בריאות

בכל שנה מחדש, עם פתיחת עונת הסתיו ותחילת העלייה בתחלואת השפעת, מדגישים ארגוני הבריאות בארץ ובעולם את החשיבות שבהתחסנות מוקדמת. החיסון אומנם אינו מבטיח הגנה מוחלטת מפני הידבקות, אך הוא מפחית משמעותית את הסיכון לתסמינים חמורים ולסיבוכים מסוכנים, בעיקר בקרב קבוצות סיכון.
אחת השאלות שחוזרות על עצמן במרפאות ובקופות החולים נוגעת לצורת החיסון: זריקה או תרסיס? האם יש ביניהם הבדל מהותי, ולמי מיועדת כל אחת מהאופציות?
לדברי ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת "מדעת", ההבחנה המרכזית בין שני סוגי החיסונים טמונה בהרכב הנגיף ובצורת הפעולה שלו בגוף. הזריקה מכילה נגיף שפעת מומת - כלומר, נגיף שעבר תהליך השמדה במעבדה ואינו יכול לגרום למחלה. כאשר הוא מוזרק לגוף, מערכת החיסון לומדת לזהות אותו ומפתחת נוגדנים מבלי להיחשף לסיכון ממשי.
לעומת זאת, התרסיס האפי מבוסס על נגיף חי מוחלש, שאינו מסוגל להתרבות במלואו בגוף האדם. הוא מותאם לפעול רק בטמפרטורות נמוכות יחסית, כמו אלו שבחללי האף, ולכן נותר מוגבל בהשפעתו אך יעיל בהפעלת מערכת החיסון דרך ריריות דרכי הנשימה העליונות.
חיסון בתרסיס ניתן מגיל שנתיים ועד גיל 49 בלבד.
הזריקה מיועדת לכל אדם מגיל שישה חודשים ומעלה, וכוללת גרסה ייעודית עם ריכוז גבוה של חלבוני נגיף, המומלצת לבני 65 ומעלה.
כפי שמסביר ד"ר לרנר, "למי שעומד בקריטריונים, במיוחד בגיל השלישי, כדאי לבקש את הגרסה המיוחדת ולהתייעץ עם הצוות הרפואי אם היא זמינה".
התגובות לחיסונים, כך עולה מנתוני הקופות ומניסיון העבר, קלות ברוב המקרים.
התרסיס עלול לגרום לתחושת צינון, גירוי בגרון, שיעול קל או נזלת.
הזריקה עשויה להוביל לאודם או נפיחות מקומית במקום ההזרקה ולעיתים גם לתגובה כללית קלה הכוללת חום נמוך שנמשך כשניים־שלושה ימים.
הן הזריקה והן התרסיס כוללים את אותם זני שפעת נבחרים בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי לעונה הקרובה. עם זאת, מאחר שהמנגנונים החיסוניים פועלים בדרכים שונות, קשה לקבוע מראש איזה מהם יהיה יעיל יותר. רק בסיום העונה ניתן להעריך איזו שיטה הצליחה להתמודד טוב יותר עם זני השפעת שהיו בשטח.
החיסון האפי אינו מתאים לכל אחד. בין האוכלוסיות שנדרשות להימנע ממנו:
אנשים עם דיכוי חיסוני חמור או בני ביתם.
חולי אסתמה קשה.
נשים בהריון.
בכל מקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם רופא משפחה.
לדברי ד"ר לרנר, אין סיבה לדחות את ההתחסנות בגלל סוג החיסון, למעט במקרים חריגים. "גם חיסוני ילדות רבים מבוססים על נגיף מוחלש. חשוב יותר להתחסן מוקדם ולהגן על עצמנו מאשר להמתין לחיסון ספציפי".
אחת הדאגות החוזרות של הורים נוגעת לחשש מהזריקה אצל ילדים. ד"ר אמיר מנדלסון, רופא ילדים במרכז הרפואי מאיר, מציע פתרון פשוט: מריחת משחת אלחוש מסוג EMLA כ־40 דקות לפני החיסון, תוך עטיפה בניילון נצמד - יכולה להפחית באופן משמעותי את תחושת הדקירה.
ד"ר גיל צ'פניק, רופא ילדים בקופת חולים מכבי וחבר עמותת "מדעת", ממליץ להיעזר גם בהסחות דעת: בלונים, בועות סבון או הנקה אצל תינוקות. כל מה שיכול להפוך את החוויה לארוכה פחות ולנעימה יותר.
עם כניסת עונת השפעת, חיסון הוא לא רק המלצה הוא אמצעי מוכח לצמצום תחלואה וסיבוכים. שני סוגי החיסונים בטוחים, יעילים ומתאימים לרוב הציבור. ההבדלים ביניהם קיימים, אך לא צריכים להרתיע. מי שזכאי לתרסיס, יכול לקבל אותו בבטחה. מי שזקוק לזריקה, יקבל אותה בהקדם. והעיקר - לא להישאר לא מחוסנים, ולא לחכות לרגע האחרון.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו