
יהדות

הקב"ה הבטיח שלא יבוא עוד מבול לעולם.
אבל, אומר רבנו נחמן מברסלב זצ"ל, שיש מבול אחר - והוא כן בא לעולם: מבול של כפירה ואפיקורסות.
המבול הזה, כך מזהיר רבנו, מכסה גם את בואו של האדם - את מחשבותיו, את לבו ואת אמונתו.
בואו נתבונן קצת על עצמנו.
כל מה שעובר עלינו - הכל זה ניסיון באמונה.
וכשמגיע הניסיון, איך אנחנו מגיבים?
"אני אעשה ככה, אני אפתור ככה..." - הכול מחשבות של "כוחי ועוצם ידי".
אדם פשוט שוכח את ה', שוכח שאין עוד מלבדו.
אז איך מתמודדים עם המבול הזה?
רבי נחמן מלמד אותנו שגם בימינו יש תיבה שיכולה להציל אותנו.
ומה היא התיבה? - כל מילה בתפילה!
בפרט בתפילת שמונה עשרה.
בלשון הקודש, "מילה" היא מילה נרדפת ל"תיבה" - כל מילה שאנחנו אומרים בתפילה היא תיבה בפני עצמה.
כשאדם זוכה להיכנס לתוך התיבה הזאת, לומר את המילה בהתחברות אמיתית לה' - הוא נכנס פנימה, הוא חי את המילה.
אבל הרבה אנשים רק אומרים את המילים.
אנחנו צריכים להכריח את עצמנו להתחבר!
לא כמו שיש כאלה שאומרים: "אם אתה לא יכול להתפלל בכוונה - אל תכריח את עצמך."
להפך - בפרט בתפילת עמידה, צריכים להתאמץ.
דווקא שם הקרב הכי חזק.
דווקא שם אדם נזכר בכל מה ששכח לעשות ובכל מה שהוא צריך לעשות.
אנחנו צריכים להבין:
כל מילה בתפילה היא תיבת נח.
אם נזכה להיכנס פנימה, לחיות את המילה באמת - נינצל ממבול הכפירה שמציף את העולם.
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו