"המחבל הפעיל חגורת נפץ והרגשתי שאני יוצא מהגוף": הלוחם שחווה מוות קליני וחזר לספר

במהלך חייו, דרור זיכרמן גדל בבית חילוני בשכונת רמות בירושלים בשנות השמונים, בסביבה שאינה מורשתית או דתית. למרות שהיה מחובבי המחשבים כילד, חייו קיבלו תפנית חדה עם תחילת גל הטרור והפיגועים בישראל. שני אירועים קשים במיוחד טלטלו את חייו: הפיגוע במסעדת "סברו" בירושלים, בו 16 הרוגים גרמו לו להבין עד כמה הטרור קרוב ומאיים, ופיגוע נוסף בגבעת זאב. זיכרמן הבין שהאויב רוצה לפגוע גם בו רק בגלל שהוא יהודי.

הוא התגייס באוגוסט 2003 כלוחם בגדוד נחשון. הדרור שאנחנו מכירים היום, חווה את שיא האירוע בשנת 2005, כשהיה חלק מפעילות מבצעית. במסגרת מארב שערך הכוח, הם קיבלו התרעה על חוליית מחבלים. במהרה הגיעה מונית טרנזיט ובה מספר חשודים. במהלך בדיקת הנוסעים, זיכרמן ניגש לאחד מהם שלבש מעיל כבד. כשהורה לנוסע להסיר את המעיל, הלה סירב. זיכרמן דרך את נשקו, ואז, בצעד מהיר, התבקש על ידי חברו להתרחק. המחבל פתח את מעילו ורגע לפני שהספיק להרים את חולצתו, אירע "פיצוץ ענק".

הפיצוץ העיף את זיכרמן ואת חברו לכיוונים שונים. באותו רגע, גופו של דרור כאב כולו, והוא היה בהלם מוחלט. החוויה הזו, הוא מתאר, נמשכה "שנייה שהרגישה כמו נצח". שני לוחמים נוספים, פבל ואנדרי, הגיעו במהרה והחלו להעניק לו טיפול מציל חיים, כולל חוסמי עורקים לעצירת הדימום בכמה מקומות. חובש נוסף עמד מעל ראשו ואמר לו: "זיכרמן, אתה לא ישן. אם אתה ישן, אתה לא מתעורר". באותו רגע, הבין דרור: "זהו, אני הולך למות".

הוא פונה במהירות לבית החולים, תוך איבוד דם רב, ושם זיכרמן מספר שחווה מוות קליני. חוויה זו, אותה הוא מתאר בדיוק מוחלט, הייתה "מטורפת". הוא מצא את עצמו חוזר לזירת האירוע, רואה את גופו מוטל על הרצפה. דרור הרגיש שהוא יוצא מתוך גופו ומתרחק ממנו, גופו שהיה שרוע על הרצפה ללא פציעה, ללא דם וללא צל. הוא עלה אל השמיים, הגיע לענן, ונכנס לתוכו. התחושה הייתה שקטה, רגועה, ושוממה, כאילו הוא נמצא ב"קוסמוס אחר" ב"עולם אחר".

ואז, במרחק רב, הופיעה דמות. הדמות התקרבה אליו לאט, עד שעמדה קרוב מאוד והאירה אותו באור כל כך חזק, עד שלא יכול היה להסתכל עליה. דמות זו, שלבשה "גלימה לבנה לגמרי" והיו לה ידיים ורגליים, הביטה בו מלמעלה. הדמות אמרה לו: "אתה לא שייך לכאן". נאמר לו כי שליחותו עדיין לא הסתיימה למטה.

הדמות הרימה את רגלה, דרכה לדרור על הראש, הוציאה אותו מהענן, והוא החל לרדת מטה, עד שהתאחד מחדש עם גופו. דרור הרגיש שקיבל את חייו בחזרה כמתנה. כשהתעורר בבית החולים, הוא ניסה להבין מה קרה, כשסביבו רופאים, אחיות והוריו.

אחרי שזכה לחייו מחדש, הלוחם הפצוע חווה מסע נוסף: ההתמודדות עם הפוסט טראומה. הוא החל לחוות חרדות, סיוטים וחוסר חשק לחיות. כיום, זיכרמן מבין שסבל מפוסט טראומה קשה שגרמה לשינוי במוח, המכניס את האדם למצב הישרדותי ומתח תמידי. הוא מצא את דרכו לריפוי דרך הספורט, שהוא הטיפול הנפשי שלו. בנוסף, הוא נעזר בכלב שירות בשם סרג', המסייע לו בהתקפי חרדה ובסיוטי הלילה, ממש כמו "פאראמדיק צמוד".

מאז חזרתו מהעולם ההוא, דרור הוא אדם מאמין מאוד. הוא שומר יום כיפור ופסח ואינו אוכל מאכלות אסורים. הוא חוגג את החגים. דרור מאמין ששליחותו בעולם היא לסייע לאנשים המתמודדים עם פוסט טראומה, להעלות את הנושא למודעות ולעזור ביצירת חברה בריאה ומחלימה יותר. הוא קורא לכל מי שמתמודד, לשתף ולדבר, כדי לא להיפגע בעצמו, ומציע את עזרתו בהפניה לגורמים מקצועיים.

דרור זיכרמן, שחווה את האור ונדרש לחזור כדי להשלים את שליחותו, הפך את ניסיון המוות לחוויה מעצבת שהביאה אותו להתחזקות רוחנית ולייעוד של עזרה לזולת.