1. ילדותה של רחל אמנו

רחל אמנו נולדה בשנת ב' קע"א בפדן ארם, הנקראת גם חרן, לאביה לבן בן בתואל. היא ואחותה התאומה לאה התייתמו מאמן בגיל צעיר.

2. יעקב אבינו מגיע לחרן

יעקב אבינו נשלח על ידי אמו לחרן, בתקווה למצוא מחסה מפני זעמו של אחיו עשיו אצל בני משפחתה.

3. המפגש הראשון ליד הבאר

כאשר הגיע יעקב לחרן, פגש את רחל ליד הבאר. ברוח קודשו ראה כי היא האישה המיועדת לו, והחליט לבקש מאביה לבן לשאת אותה לאישה.

4. שבע שנות עבודה למען רחל

מאחר שלא היה בידי יעקב מוהר לתת בעבור רחל, הציע ללבן לעבוד אצלו במשך שבע שנים בתמורה לנישואיו עמה. לבן הסכים להצעה, ויעקב החל בעבודתו.

5. הסימנים שנועדו למנוע את התרמית

יעקב חשש שלבן ינסה להערים עליו ולהשיא לו את לאה במקום רחל. לכן קבע עם רחל סימנים מיוחדים, שאותם ימסרו זה לזו בליל החתונה, כדי שיוכל לזהות אותה.

6. הוויתור הגדול למען לאה

לקראת החתונה החליט לבן להשיא ליעקב את לאה במקום רחל, והורה לרחל שלא להגיע לחופתה. רחל הבינה כי אם לאה לא תדע את הסימנים, היא עלולה להתבייש כאשר התרמית תתגלה. מתוך רחמים על אחותה, החליטה למסור לה את הסימנים.

7. התרמית מתגלה בבוקר

בזכות הסימנים שמסרה רחל, נישאה לאה ליעקב. בבוקר גילה יעקב את התרמית ופנה בכעס ללבן. לבן השיב כי במקומם אין נוהגים להשיא את הבת הצעירה לפני הבכורה, והציע ליעקב לעבוד שבע שנים נוספות כדי לשאת גם את רחל.

8. יעקב עובד שבע שנים נוספות

יעקב קיבל את התנאי שהציב לבן והמשיך לעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל.

9. לאחר 11 שנות ציפייה נולד יוסף

רחל אמנו התמודדה במשך שנים ארוכות עם כאב העקרות. לאחר 11 שנות ציפייה וסבל נענה הקב"ה לתפילותיה, והיא זכתה ללדת את יוסף הצדיק.

10. התפילות לבן נוסף

גם לאחר לידת יוסף המשיכה רחל להתפלל ולהתחנן לפני הקב"ה שתזכה לילד נוסף. תפילותיה נענו, והיא הרתה בפעם השנייה.

11. פטירתה של רחל בגיל 36

לאחר דין ודברים עם לבן עזבו יעקב ובני משפחתו את ארם. כאשר הגיעו לבית לחם, כרעה רחל ללדת. הלידה הייתה קשה, ובמהלכה נפטרה רחל אמנו כשהיא בת 36 בלבד.

12. הסיבה לקבורתה בדרך לבית לחם

יעקב אבינו ראה ברוח קודשו כי בני ישראל עתידים לעבור בדרך לבית לחם בדרכם לגלות. משום כך בחר לקבור את רחל במקום, כדי שתוכל לבקש רחמים על בניה.

בספר הזוהר מובא כי כאשר ישובו בני ישראל מן הגלות, הם עתידים לעמוד ליד קברה של רחל ולבכות, כפי שבכתה היא על גלותם.

13. מסירות הנפש שעוררה רחמי שמיים

מעשיה הטובים של רחל אמנו, ובייחוד הוויתור הגדול למען אחותה לאה, לא נשכחו לפני הקב"ה. בשעות הקשות של עם ישראל עמדה מסירות נפשה לזכות בניה ועוררה רחמי שמיים.

המדרש מתאר כיצד רחל יוצאת מקברה ומבקשת רחמים על עם ישראל, תוך שהיא מזכירה לפני הקב"ה את הוויתור שעשתה בשעת חתונתה:

"יוצאת רחל על קברה ובוכה מבקשת עליהם רחמים... ומתחננת לפני הקב"ה, וכך אמרה: 'ריבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שבשעת החופה נכמרו רחמי על אחותי ומסרתי לה את הסימנים. והרי הדברים קל וחומר! מה אני, שאיני אלא בשר ודם, עפר ואפר, לא קנאתי באחותי, אתה, שהנך מלך חי וקיים ורחמן... מפני מה שלחת את בני לגלות... מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה, ואמר 'בשביל רחל אני מחזיר את ישראל למקומם'."

כך הפכה מסירות נפשה של רחל אמנו למקור של רחמים וישועה עבור עם ישראל, כאשר הוויתור שעשתה למען אחותה עומד לזכות בניה בשעת גלותם.