"לא ראינו אותו בערב, כי הוא היה לומד": הילדים מדברים על אבא שהיה אש קודש

בליל שבת קודש, פרשת בראשית, כ״ז בתשרי תשע"ו, עלתה נשמתו של רבנו יורם מיכאל בן חנניה אברג'ל זיע״א לשמי מעלה. היה זה סיומה של שליחות חיים נדירה, שהחלה בשכונות דלות, עברה דרך עולם הישיבות, חצתה את בתי הצדיקים ונמשכה על פני אלפי שיעורים, עשרות כוללים ומוסדות תורה, ומיליוני נשמות שנגע בהן, עודן נושאות את אורו.

רבנו יורם זיע״א לא היה עוד רב או מגיד. הוא היה עמוד של אש חי. שקדן שלא ידע שינה, מחנך שלא הסיר מבט מילדיו ותלמידיו, מקובל צנוע, איש עמל רוחני שהטביע את שמו בעדינות ובמסירות בכל מקום שבו דרך.

לרגל ציון עשור להסתלקותו, אנחנו מביאים את סיפור חייו הייחודי - לא כביוגרפיה, אלא כעדות חיה לתנועה שלמה של קירוב, תיקון, בניין וקדושה בדור מבולבל.

רבנו יורם נולד בי״ז בסיוון תשי"ז למשפחת אברג'ל, שעלתה לישראל מתוניסיה ומרוקו. אביו, רבי חנניה זצ״ל, היה מחנך מופלא שכבר בגולה פתח תלמודי תורה לבני עדות המזרח. בדרכם ארצה נקשר בלב ונפש עם הבבא סאלי זיע״א - קשר שלא ייפרם עד יומו האחרון.

בתוך עוני ובניין הארץ, בין חול לחול, ינק הילד הקטן אהבת תורה ללא גבול. כבר כילד ידע את כל שישה סדרי משנה בעל פה. היה מתבודד בחדרו, שוקד על דפי גמרא, ופורץ כל מגבלה של גיל או מעמד.

כשגדל, עזב מיוזמתו את הישיבה התיכונית, נסע לירושלים בכוחות עצמו, והודיע להוריו: "מצאתי את מקומי בישיבת פורת יוסף. אני רוצה תורה ותו לא".

הישיבה שבגאולה הפכה לביתו הרוחני. שם התקרב למרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, לרב מרדכי אליהו זצ"ל, ולמקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי. אך התפנית הדרמטית התרחשה בגיל שמונה עשרה, כשנקשר בנפשו ובגופו לראש ישיבת הנגב, הגאון רבי יששכר מאיר זצ"ל - שהפך לרבו המובהק.

הבבא סאלי, שכינה אותו "חכם המשניות", נהג לומר עליו "זה ילד פלא". בגיל תשע עשרה וחצי כבר בא לפני צדיקי הדור עם שמות לשידוך, וקיבל את ברכתם, לרבות מרן הרב שך והסטייפלר. זהו מסלול שצדיקים מסמנים מראש - רק לבני עלייה.

באחד הימים, ברגע נדיר, פנה אליו מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ואמר לו:
"לא יורם שמך, אלא יהורם - שאתה תרים את שמו של הקב"ה בעולם".

ואכן, לא עברו שנים רבות, ומרן הפך לאחד ממזכי הרבים הגדולים בדור כולו. הקים מוסדות תורה לילדים, לישיבות, לבעלי תשובה. עשרות כוללים ברחבי הארץ, מאות שיעורים בשבוע, אין־ספור קבלות קהל. תמיד בענווה, בפשטות, בנעימות אין קץ.

בניו מעידים: "לא זכינו לראותו בבית בערב. לא כעס, לא צעק, לא הלין. אבא היה לומד. זה היה הסבר היחיד שאי פעם שמענו - אבא לומד".

רבנו נהג לחנך את ילדיו ובני תלמידיו לא במילים בלבד, אלא דרך מראות של קדושה. כך סיפר בנו החיד"א שליט"א: "פעם חלפנו ליד ביתו של הבבא סאלי, ואבא אמר לי - תראה איך הוא ישן על צידו, עם ידיים מכוסות. זו ההלכה. תסתכל, תלמד, תחקה".

זוהי שיטת חינוך יהודית עתיקה: מראה אחד חקוק בנפש הילד עמוק יותר מאלף דרשות. לראות יהודי לומד, מתפלל, מקפיד על טהרה - זה נכנס לנשמה דרך העיניים.

כאשר צדיקים מתלבטים על שם לישיבה, שומע רבנו מהבבא סאלי עצה לא להשתמש בשם "הבן איש חי" בקלות. באותו רגע גמר בליבו: "כשאני אפתח מוסדות - אקרא להם על שמו. לא שם חיצוני, אלא שם פנימי, מתוך דבקות".

ואכן, בשנת תשמ"ה, הקים את מוסדות "רב פעלים", וקבע בתוכם תורה, אהבה, אמונה ויראה. בנתיבות ובמקומות רבים ברחבי הארץ, עמד רבנו בראשם, פתח כוללים, לימד, עודד, תמך, הורה. כל עמל חייו נצרב במוסדות הללו.

בדבריו האחרונים, ימים ספורים לפני פטירתו, אמר:
"אני כאן בשבילכם. כי אני יודע שכולם צריכים הגנה. ואת ההגנה - לקחתי עליי".
לא לחינם העם חש ביתמות עם הסתלקותו. עם ישראל איבד לב פועם. גוש של רחמים. עמוד של תמימות.

1. היושר בסוף מנצח
"כל דרך של שקר נופלת בסוף. האמת תחזיק מעמד - גם אם תעבור שבעה נהרות".

2. בלי נגיעות אישיות
"אם אתה עושה לשם שמיים - לא תפחד משום תוצאה. כי השם אתך".

3. אל תשליכני לעת זקנה
"מי שמכבד את הוריו - פותח לעצמו שערי חיים בעולם הזה ובעולם הבא".

4. שקול מילים
"אל תחפש מומים באחרים. כי המום שאתה רואה - אולי שלך הוא".

5. ביקורת מצילה חיים
"אם מישהו העיר לך - חייך. זה אומר שהקב"ה לא ויתר עליך".

6. תזכור לבלום בזמן
"בלימה בזמן היא הצלה לנפש. דיבור פוגע יכול להשאיר צלקת לשנים".

7. דבר בנחת
"לא בגללך - בגלל השומע. כשאתה מדבר בשקט, הנפש נפתחת. גם של עצמך".

מאז הסתלקותו, ממשיכים בניו הקדושים את דרכו. הרב ישראל אברג'ל והרב חיים דוד אברג'ל החיד"א עומדים בראש המוסדות, מעבירים שיעורים, מחזקים את הכוללים וממשיכים את שירת חייו של אביהם - שירת תיקון וחסד, שירת מסירות ואהבת ישראל.

הוא איננו - ותורתו מדברת. קולו ממשיך להישמע. צליל קולו בוכה בתיקון חצות, מנגן בגמרא, קורא משניות - וחי בליבם של כל אלו שראו, שמעו, למדו, נגעו.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.
יהי רצון שנזכה כולנו ללכת בדרכיו, באמונה פשוטה, ביראת שמיים, ובאהבה ללא תנאים.