הסוד של ארבעת המינים: מה האתרוג, הלולב, ההדס והערבה מספרים עליך

בכל סוכות אנחנו רואים אנשים יוצאים מבתי הכנסת עם ארבעת המינים ביד: אתרוג מצהיב, לולב ירוק וזקוף, הדסים שמפיצים ריח, וערבות פשוטות. כולנו מנענעים יחד, אבל מי שעוצר לשאול את עצמו - מה בעצם עומד מאחורי המצווה הזו? מגלה עולם שלם.

חז"ל אמרו שכל מין משקף חלק באדם - בלב, בנשמה, וגם בעם ישראל כולו. וכשמחברים את כולם, נוצרת תמונה אחת - כמו פסיפס גדול של עם, שאין בו חלק מיותר.

האתרוג - הלב שפועם

האתרוג, הכי בולט ביופיו, גם טעים וגם מריח. הוא מסמל את הלב - המקום שמחזיק את הרגשות ואת המעשים. תחשבו על בן אדם שיש לו גם רצון טוב וגם עשייה בפועל - כמו השכן שתמיד יודע לעודד במילה טובה, וגם לא שוכח להביא סיר חם למשפחה אחרי לידה. זה האתרוג של השכונה - יש בו גם לב חם וגם ידיים פעילות.

הלולב - הגב הזקוף

הלולב, ארוך וישר, מזכיר את השדרה. זה הסמל של מי שעומד על עקרונותיו. בעבודה, זה הבוס שמסרב "לסגור פינות" על חשבון האמת. בבית, זו האמא שלא מוותרת על סדר יום לילדים, גם כשהם מתלוננים. הלולב הוא העמוד שמחזיק אותנו יציבים - כי בלי גב חזק, קשה להחזיק מעמד.

ההדס - העיניים שרואות טוב

ההדס קטן וצנוע, אבל יש לו ריח נפלא. הוא מסמל את העיניים - לא במובן הפיזי, אלא במהות: איך אנחנו בוחרים להסתכל על העולם. יש אנשים שכל הזמן מחפשים חסרונות - כל אחד סביבם נראה לא מספיק טוב. ויש את ההדסים, אלה שרואים את החיובי - השכן המפרגן, הקולגה שנותן מילה טובה. אלה העיניים שמוסיפות ריח טוב לחיים.

הערבה - הפשוטה שבלעדיה אין מצווה

והנה הערבה. אין לה לא טעם ולא ריח, סתם ענפים ירוקים. קל לזלזל בה. אבל בלי ערבה - אין ארבעת המינים. היא מסמלת את הפה. אפשר לבנות בו, ואפשר גם להרוס. תחשבו על ישיבה משפחתית: מילה אחת טובה משנה אווירה, ומילה אחת לא במקום - יכולה להפוך שולחן. הערבה מזכירה שאין דבר פשוט. גם הפה צריך לדעת להצטרף נכון לגוף.

המסר של סוכות - כולנו ביחד

המסר האמיתי של ארבעת המינים הוא שלא כולם אותו דבר - יש מי שמבריק, יש מי שקט ופשוט. יש מי שנמצא תמיד בפרונט, ויש מי שבקושי רואים. אבל המצווה מתקיימת רק כשהם כולם ביחד. גם בעם ישראל זה ככה: אם ננענע רק עם "אתרוגים" - זה לא שלם. אם ניקח רק "לולבים" - זה לא מספיק. רק כשיש מקום גם להדסים וגם לערבות - יש שלמות אמיתית.

ובחיי היום־יום, זה אומר דבר פשוט: לא משנה אם אתה תלמיד חכם, איש עסקים מצליח, או אדם פשוט שעובד קשה לפרנסתו - לכל אחד יש תפקיד. וכשאנחנו לומדים להחזיק אחד את השני, אפילו השונה והפשוט, אנחנו מקיימים את הרעיון של סוכות - עם אחד, לב אחד.